נזקי גוף בעקבות תאונת דרכים שבה מעורב הולך רגלהליכה ברגל הינה צורת תנועה ידידותית לסביבה ויש לה גם יתרונות בריאותיים. אולם, הרחובות והדרכים בעיר מתוכננים לרוב באופן שנועד לייעל את תנועת כלי הרכב הממונעים, לעיתים על חשבון בטיחותם של הולכי הרגל המשתמשים בהם.

למעשה, הולכי הרגל נמצאים בקבוצה הפגיעה ביותר בקרב משתמשי הדרך, משום שבמהלך השימוש בה הם אינם מוגנים על ידי מעטפת של רכב. כתוצאה מכך, אפילו פגיעה על ידי כלי רכב הנוסע במהירות נמוכה עלולה לגרום לפציעות חמורות אצל הולך הרגל ולעיתים, למרבה הצער, גם למוות.

בעשור האחרון, כשליש מההרוגים בתאונות דרכים במדינת ישראל היו הולכי רגל. מדובר בשיעור גבוה מאד, ביחס למדינות המערב. על אף שבעשור האחרון חלה ירידה הדרגתית במספר ההרוגים בתאונות דרכים, הרי ששיעור הולכי הרגל הנפגעים בהן נותר ללא שינוי.

בשל פגיעותו היחסית של הולך הרגל אל מול כלי רכב ממונע כגון אופנוע, מכונית, אוטובוס, משאית וכדומה, המעורבות בתאונת דרכים תותיר אותו לרוב עם פגיעות גופניות ונפשיות שונות. תהליך קבלת פיצוי על פגיעות אלו נקבע והוסדר בחוק במדינת ישראל.

חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (פלת"ד)

חוק זה, אשר נחקק על ידי כנסת ישראל בשנת 1975, הוביל רפורמה יסודית בדיני הפיצויים על נזקי גוף שנגרמו בתאונות דרכים. לפני חקיקת החוק, אדם שנפצע בתאונת דרכים נדרש לתבוע את הפוגע לפי פקודת הנזיקין ולהוכיח שהפוגע התרשל, בכדי לזכות בפיצוי.

כלומר, אם בית המשפט היה קובע שנהג הרכב הפוגע לא התרשל בנהיגתו או שהתאונה נגרמה בשל התנהגותו של האדם שנפגע בתאונה, לא ניתן היה לפסוק לנפגע פיצויים כלשהם, בשל הנזקים הגופניים והנפשיים שנגרמו לו בתאונה.

עם חקיקת חוק הפלת"ד, שונה ההסדר הנזיקי ביחס לנזקי גוף שנגרמו בתאונות דרכים, במטרה להקל על הנפגעים בתאונות אלה לזכות בפיצוי המירבי עבור נזקי הגוף והנפש שנגרמו להם. השינויים שנחקקו הינם:

  1. קביעת הסדר של אחריות מוחלטת כלפי תאונות דרכים – כלומר, לפי החוק, כל נהג אשר היה מעורב בתאונת דרכים נחשב לאחראי באופן מוחלט לנזקי הגוף והנפש שנגרמו ליתר המעורבים בתאונה. מטרתו של הסדר זה היא לבטל את הצורך של נפגעים בתאונות דרכים להוכיח את התרשלותו של הנהג, כתנאי לקבל פיצוי בשל נזקי הגוף שנגרמו להם בתאונה. כעת, כל שהם נדרשים להוכיח הוא כי התקיימה "תאונת דרכים", כהגדרתה בחוק.
  2. הרחבת חובת הביטוח על פי פקודת ביטוח רכב מנועי (סיכוני צד שלישי) [נוסח חדש], תש"ל-1970 – על פי חוק זה, חייב כל נהג רכב מנועי לבטח את רכבו בביטוח חובה, המכסה כל חבות הנובעת מחוק הפלת"ד. בעקבות זאת, מתאפשר לכל הנפגעים בתאונת הדרכים, לרבות הנהג הפוגע עצמו, לתבוע את חברת הביטוח, שהיא גוף חזק ובעל משאבים, במקום את הנהג הפוגע, שהוא אדם פרטי, וכך לזכות בפיצוי במהירות גדולה בהרבה.
  3. הקמת "קרנית" – הקרן לפיצויי נפגעי תאונות דרכים. מטרתה של קרנית היא לפצות נפגעים בגין נזקי גוף שנגרמו להם בתאונת דרכים ואינם יכולים לתבוע חברת ביטוח מסוימת, על מנת שלא ייווצר מצב שבו נפגעים בתאונת דרכים נותרו ללא פיצוי. סוגי המקרים שבהם תיתבע קרנית הם:
    • תאונת "פגע וברח": נהג הרכב שהיה מעורב בתאונת הדרכים נמלט מזירת התאונה ולא ידוע מי הוא ומי חברת הביטוח שביטחה את רכבו בביטוח חובה.
    • הנהג ברכב הפוגע לא היה מבוטח בביטוח חובה בר תוקף (לא ביטח כלל את הרכב או שפג תוקפו של ביטוח החובה שלו).
    • הנהג ברכב הפוגע חסר רישיון נהיגה בר תוקף (לא הוציא מעולם רישיון נהיגה או שרישיונו נשלל).
    • חברת הביטוח שביטחה את הרכב הפוגע בביטוח חובה הפכה לחדלת פירעון (מצב של פשיטת רגל).

מהי תאונת דרכים לפי חוק הפלת"ד?

על מנת לזכות בפיצויים לפי "המסלול המקוצר" שנקבע בחוק הפלת"ד, יש ראשית לוודא שהאירוע שבו היה הולך הרגל מעורב אכן נכנס תחת ההגדרה של "תאונת דרכים", לפי החוק.

בסעיף 1 לחוק מגדרת "תאונת דרכים" כ:

"מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי".

כלומר, לתאונת דרכים, לפי חוק הפלת"ד, ישנם שישה רכיבים הכרחיים:

  1. מאורע;
  2. (שבו נגרם לאדם) נזק גוף (פגיעה גופנית, נפשית או שכלית, מחלה, מוות);
  3. עקב (קשר סיבתי);
  4. שימוש;
  5. ברכב מנועי;
  6. למטרות תחבורה.

אם אחד מהרכיבים האלה אינו מתקיים, הרי שהמקרה אינו מוגדר כ"תאונת דרכים" ולא ניתן להפעיל את המסלול לקבלת פיצוי הקבוע בחוק הפלת"ד. דוגמה פשוטה לכך היא מצב שבו לא נגרם נזק גוף, אלא רק נזק לרכוש. אולם, ישנם מקרים ברורים פחות, שמצריכים הכרעה של בית המשפט.

לדוגמה, מקרה שבו אדם עמד לחצות כביש במעבר חצייה, כאשר הגיח לעברו רכב שנהגו איבד עליו את השליטה. הולך הרגל נבהל, קפץ הצידה על מנת להתחמק מפגיעה, נפל ונחבל. במצב כזה, הולך הרגל יידרש להוכיח לבית המשפט שהחבלות שנגרמו לו הן תוצאה של "שימוש ברכב מנועי".

סייג לאחריות המוחלטת – כאשר הנפגע גרם לתאונה במכוון

האחריות של נהג רכב פוגע לתאונת דרכים היא אחריות כמעט מוחלטת, משום שהיא אינה חלה על מצב של תאונה מכוונת. כלומר, אם נהג הרכב הפוגע התכוון לפגוע בהולך הרגל, או אפילו אם רק ידע שהוא הולך לפגוע בהולך הרגל, התאונה לא תוגדר כתאונת דרכים לפי חוק הפלת"ד ויהיה צורך לתבוע פיצויים בגינה במסלול הנזיקי הרגיל.

תביעת פיצוי בשל נזקים שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים

כעת, לאחר שלמדנו על זכויותיו של אדם שנפגע כהולך רגל בתאונת דרכים, יש להבין כיצד ניתן לממש אותן במלואן. קבלת פיצוי מלא תסייע להולך הרגל שנפגע בתאונת דרכים לטפל בפגיעות הגופניות והנפשיות שנגרמו לו בתאונה בצורה הטובה ביותר ולשוב במהירות הרבה האפשרית למסלול החיים הרגיל שלו.

כיצד על הולך רגל שנפגע בתאונת דרכים לנהוג?

על מנת לקבל את מלוא הפיצוי האפשרי בגין נזקים גופניים, נפשיים וכספיים שנגרמו להולך רגל אשר היה מעורב בתאונת דרכים, חשוב למלא אחר השלבים הללו:

  1. בטיחות ופעולות חירום

בראש ובראשונה, נדרש כל אדם שהיה מעורב בתאונת דרכים ומסוגל לכך להזעיק את כוחות החירום, באמצעות חיוג למוקד 100 של המשטרה, מוקד 101 של מד"א ואם ישנה סכנה לדליקה גם למכבי האש במוקד 102.

  1. שמירת כל התיעוד הרלוונטי לתאונה

הולך רגל שנפגע בתאונת דרכים יצטרך בהמשך לדווח על התאונה לגורמים שונים ובהם חברת הביטוח של הרכב הפוגע, המוסד לביטוח לאומי (אם תאונת הדרכים היא גם תאונת עבודה), חדר מיון, קופת החולים וחברת הביטוח המבטחת אותו בביטוח תאונות אישיות.

תיעוד מלא ומהימן של כל פרט שמסייע להוכיח כיצד התרחשה התאונה, אילו נזקים נגרמו כתוצאה ממנה ומי הגורם האחראי לפצות עבור אותם הנזקים. מומלץ כמובן לבקש מאדם אחר לבצע את מלאכת התיעוד עבורכם, אם אתם עצמכם נפצעתם בתאונה ואינכם מסוגלים לכך.

יש לקחת מהנהג המעורב את שמו המלא, מספר הזהות שלו, מספר רישיון הנהיגה שלו, כתובתו המלאה, מספר הטלפון שלו ופרטי חברת הביטוח שביטחה את רכבו בביטוח חובה וביטוח מקיף. מאחר שכיום רובנו מחזיקים בטלפון סלולארי הכולל מצלמה, כדאי לצלם את רישיון הנהיגה, תעודת הזהות ותעודת הביטוח, על מנת לוודא שהפרטים נכונים ומדויקים וכדי לשמור אותם בקלות רבה יותר.

רשמו וצלמו את מספר הרישוי של הרכב הפוגע וכן את הדגם והצבע שלו ותעדו סימני היכר נוספים שעל גביו (מדבקות, שריטות אחרות וכו').

תעדו את השעה שבה התרחשה התאונה, המיקום המדויק שלה וכל סימן על הכביש שנותר אחריה (סימני החלקה, זכוכיות שבורות, עמודים מעוקמים וכדומה). נסו לצלם את כל כלי הרכב המעורבים, כולל כל סימן או פגיעה שעליהם, וכן את הדרך כולה, לרבות רמזורים ותמרורים, על מנת שניתן יהיה לשחזר בצורה טובה יותר את הנסיבות שהובילו לתאונה. את התמונות חשוב לצלם מכמה זוויות ואף לצלם סרטוני וידאו, במידת האפשר.

אם היו לתאונה עדי ראייה, בנוסף לנהג הרכב הפוגע ולאדם שנפגע, קחו את פרטיהם (שם, כתובת, מספר טלפון), על מנת שתוכלו ליצור עמם קשר בעתיד ולבקש מהם להעיד לגבי מה שראו, במידת הצורך.

צלמו בהקדם האפשרי ומכמה זוויות כל נזק שנגרם לגופכם כתוצאה מהתאונה. עם זאת, זכרו שנזקים מסוימים כלל לא נראים בצילום (למשל חבלות פנימיות או נזקים נפשיים) או שהם מופיעים רק מספר שעות ואף יותר לאחריה. לכן, המשיכו לתעד גם לאחר ההתרחקות מזירת התאונה.

  1. פנייה לקבלת טיפול רפואי ראשוני בחדר מיון

אם אתם חשים שאתם מסוגלים להגיע בכוחות עצמכם לחדר המיון, עשו זאת, אולם בשום אופן אל תדחו את מועד הפניה לקבלת טיפול רפואי ראשוני. יש לכך שתי סיבות:

הקפידו לספר לצוות הרפואי שבודק אתכם שנפגעתם בתאונת דרכים והסבירו כיצד התרחשה התאונה. הדברים ייכתבו בתיק הרפואי שלכם ויסייעו לכם בהמשך לקבל את מלוא הפיצוי לו אתם זכאים.

  1. אישור המשטרה על מעורבות בתאונת דרכים

ניתן למלא את פרטי התאונה וכל המעורבים בה בטופס מקוון באתר האינטרנט של משטרת ישראל ולאחר מכן, לגשת לתחנת המשטרה הקרובה למקום מגוריכם, עם מספר האסמכתא, ולקבל את הטופס.

ניתן גם למסור את כל הפרטים שבידיכם ישירות בתחנת המשטרה. חשוב לדווח על קרות התאונה ולקבל את הטופס בהקדם האפשרי, משתי סיבות:

  1. המשך טיפול רפואי ושמירת תיעוד

חשוב מאד שלא להזניח את הבריאות, גם לאחר קבלת הטיפול הראשוני בחדר המיון. אם אושפזתם בבית החולים, הפציעות השונות והטיפול בהם יתועדו על ידי הצוות הרפואי. אולם, אם לא אושפזתם כלל או לאחר שחרורכם מהאשפוז, יהיה עליכם להמשיך ולקבל טיפול רפואי במסגרת קופת החולים שבה אתם חברים.

הקפידו לציין בפני כל רופא שבודק אתכם שנפצעתם בתאונת דרכים ושמרו תיעוד של ההפניות וסיכומי הביקור אצל כל הרופאים המומחים בתחומים הרלוונטיים השונים (אורתופדיה, נוירולוגיה, פלסטיקה, פסיכיאטריה ועוד), כמו גם של מרשמים לתרופות שניתנו לכם וקבלות בגין רכישת תרופות וציוד רפואי אחר לו אתם זקוקים.

טיפול רפואי עקבי בנזקים השונים יסייע לכם להחלים בצורה טובה יותר ויש לו חשיבות גם להוכחת סוגי הפגיעות שנגרמו לכם בתאונה ומידת חומרתן.

  1. תלושי שכר לשכירים או דו"חות מס לעצמאיים

ימי מחלה להם הזדקקתם צפויים לבוא לידי ביטוי בשכר נמוך יותר בחודש התאונה ואף בתקופה שלאחריה. על כן, אם אתם שכירים, שמרו על תלושי השכר שלכם, החל מהתקופה שלפני התאונה ועד להווה, על מנת שתוכלו להוכיח שנגרם לכם הפסד שכר. אם אתם עצמאיים, שמרו העתקים של דו"חות המס שלכם מהמועדים הללו.

  1. תיעוד נוסף

ככל שנגרמו לכם הוצאות כספיות נוספות, או שנדרשתם לסיוע שאינו סיוע רפואי, כתוצאה מתאונת הדרכים, הקפידו לתעד זאת ולשמור על הקבלות בגין ההוצאות. מדובר, בין היתר, בקבלות על נסיעות בתחבורה ציבורית או עבור דלק, הוצאות על עזרה בבית וכדומה.

מתי וכיצד מוגשת תביעה?

ישנם שני גורמים עיקריים שמשפיעים בכיוונים שונים על ההחלטה מתי להגיש את תביעת הפיצויים לבית המשפט:

מועד ההתיישנות של תביעה אזרחית לפיצויים הוא שבע שנים מיום התרחשות התאונה. אם הולך הרגל שנפצע בתאונה הוא קטין, שבע השנים ייספרו החל מהיום שבוא הוא הגיע לגיל 18 – כלומר התביעה תתיישן בהגיעו לגיל 25. מצד שני, אם התביעה תוגש בסמוך מדי ליום התרחשות התאונה, ייתכן שלא ייכללו בה נזקים שטרם התגבשו, כגון החמרה אפשרית במצב הגופני או הנפשי של התובע.

מאחר שכל אחד מהגורמים "מושך" את מועד הגשת התביעה לכיוון אחר, מומלץ לפנות בהקדם האפשרי לעורך דין העוסק בתביעות נזיקין, למסור לו את כל המסמכים והתיעוד שנאספו ולקבל ייעוץ לגבי המועד הרצוי להגשת התביעה. כך תוכלו לוודא שמחד תביעתכם לא התיישנה ושמאידך, אתם אכן תובעים פיצוי בגין כל הנזקים שנגרמו לכם.

אם כבר הוגשה תביעה בעניין התאונה שעברתם, אולם מצבכם אינו מאפשר לכם להמתין עד למתן פסק הדין כדי לקבל את מלוא כספי הפיצויים, עורך הדין שלכם רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לפי חוק הפלת"ד ל"תשלום תכוף".

מטרת התשלום התכוף היא לאפשר לנפגעי תאונות דרכים לממן הוצאות רפואיות והוצאות מחייה, עוד לפני שניתן פסק הדין בעניינם. כל התשלומים התכופים שיקבל נפגע מסוים יקוזזו בהמשך מהסכום הכולל של הפיצוי שייפסק על ידי בית המשפט.

שכר הטרחה לעורך דין לפי חוק הפלת"ד

לפי כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים), תשל"ז-1977, התעריף המקסימאלי שרשאי עורך דין לגבות מלקוח עבור טיפול בתביעת נזקי גוף לפי חוק הפלת"ד הוא כדלקמן:

  1. כאשר התיק הסתיים בפסק דין – 13% מהסכום שנפסק.
  2. כאשר הוגשה תביעה לבית המשפט, אך התיק הסתיים בפשרה – 11% מהסכום שהוסכם לשלם לנפגע.
  3. כאשר התביעה טופלה מבלי שהוגשה תביעה לבית המשפט – 8% מהסכום שהוסכם לשלם לנפגע.

גופים נוספים שניתן לתבוע מהם פיצוי, למעט חברת הביטוח של הרכב הפוגע

תאונת דרכים בעבודה

אם תאונת הדרכים שבה נפגע הולך הרגל ארעה בדרך אל העבודה, במהלכה או בדרך חזרה מהעבודה, היא תוגדר גם כתאונת עבודה. המשמעות של הגדרה זו היא שהנפגע יידרש לפנות למוסד לביטוח לאומי על מנת לתבוע דמי פגיעה, החזר הוצאות רפואיות ובמקרה הצורך – קביעת דרגת נכות צמיתה וקבלת מענק כספי או קצבה חודשית בגינה.

חשוב לציין, שלא ניתן לקבל במקרה כזה כפל פיצוי: כל סכום שיתקבל מהמוסד לביטוח לאומי יקוזז בהמשך מהסכום שייפסק לנפגע במסגרת התביעה נגד חברת הביטוח.

ביטוחים פרטיים

בדקו אם רכשתם פוליסת ביטוח עבור תאונות אישיות בעצמכם, או אם מקום העבודה שלכם רכש לכם פוליסה כזאת. במקרה שאכן קיימת פוליסת ביטוח תאונות אישיות פרטית, באפשרותכם לתבוע פיצויים נוספים, בהתאם לאמור בפוליסה.

זכרו, עם זאת, שתקופת ההתיישנות עבור תביעות ביטוח היא קצרה יותר ועומדת על שלוש שנים בלבד. על כן, מהרו לבצע את הבירורים הנדרשים והגישו את תביעתכם לסוכנות הביטוח, יחד עם כל המסמכים והתיעוד שאספתם, בהקדם האפשרי.

אולי יעניין אותך גם:

חוות דעת רפואית נזקי גוף

דילוג לתוכן