נזקי גוף בעקבות תאונהמדי שנה, אלפי ישראלים מוצאים עצמם מעורבים בתאונות שונות, בין אם ברחוב, במשרד, או אפילו בביתם הפרטי, וזאת עקב מגוון רחב של נסיבות. למרבה המזל, מרביתן המוחלט של תאונות אלו מסתכמות אך בחוסר נוחות זמני, ואולי בחבורה אחת או שתיים, לא משהו חמור מדי, ומבלי השפעות רפואיות לטווח ארוך.

עם זאת, מיעוטן של אותן התאונות אכן עלולות לגרור פגיעה פיזית, בדרגות חומרה שונות, אשר השפעתן על הנפגע נעה מצורך בטיפול רפואי נקודתי (כדוגמת טיפול בנקע), ועד לצורך באשפוז רפואי, אשר עלול להימשך פרק זמן ממושך. במקרים החריגים ביותר, תאונה מסוג זה עלולה לגרור נכות, זמנית או קבועה, ואף להוביל למותו של הנפגע.

הקושי העיקרי בהתמודדות עם תאונות מסוג זה נובע מהעובדה שבחלק משמעותי מהן, פשוט לא קיימת דרך אפקטיבית למנוע את התרחשותן כליל, כאשר גם האדם הזהיר ביותר, המתנהל בצורה הבטוחה ביותר, עלול למצוא עצמו במחי עין מעורב בתאונה קשה, ומבלי שהיה באפשרותו אף לצפותה מראש, שלא לדבר על למנוע אותה מלכתחילה. משכך, חשוב להכיר באפשרות היתכנותן של תאונות מסוג זה מראש, ולעשות כל שניתן על מנת להתכונן לקראתן, כהתרחשות עתידית שסביר להניח כי תתרחש, במוקדם או במאוחר.

תאונות – הכנה מוקדמת כאלמנט חיוני

ראשית יש לזכור, כי בניגוד לתאונות שלא ניתן לצפותן מראש, קיימות גם מספר רב של תאונות אשר ניתנות למניעה מראש, וזאת פשוט באמצעות נקיטת אמצעי זהירות בסיסיים, אשר ברורים לכל אדם מן היישוב. בין אלו ניתן למנות, בין היתר, חציית הכביש באור ירוק, ערנות בנהיגה והימנעות מעשיית שימוש באמצעים מסיחי דעת למיניהם (כדוגמת טלפון סלולארי), ועוד שיטות פעולה רבות.

מבלי להמעיט מערכם של אמצעי הזהירות שלהלן, חלק ניכר מכלל התאונות המתרחשות מדי יום, שלא לומר רובן, פשוט לא ניתנות לצפייה מראש או למניעה, חרף כל המאמצים. אם נעשה שימוש במקרה נפוץ אחד, אין כמעט אדם שלא צפוי, עקב אובדן שיווי משקל, למעוד בעת הליכתו ברחוב, מה שעלול לגרור פציעה חמורה במקרים חריגים, שפשוט לא ניתן למנוע מראש.

במקרים כאלו, ומשעה שהתאונה אכן התרחשה, וגררה פגיעה משמעותית במצב בריאותו של הנפגע, הרי שבמקרים לא מעטים, להשפעותיה הישירות של התאונה, קרי הנזק הפיזי והטיפולים הרפואיים, נלווית גם פגיעה כלכלית משמעותית, הנובעת משני מרכיבים:

מסיבה זו, ובמטרה לספק מענה הולם לאפשרות התרחשותן של תאונות שונות, על כל אדם המבקש להבטיח לעצמו מענה הולם לעת צרה, להתייחס בין היתר גם להיבט הכלכלי, ולנזק אשר צפוי להיגרם לו כתוצאה מהתאונה, אשר מתרחשת במקרים לא מעטים בדיוק ברגע הכי פחות מתאים.

איך להתכונן מראש לאפשרות התרחשותה של תאונה?

אחת מהדרכים היעילות ביותר כהכנה להתרחשותה של תאונה פתאומית, היא לרכוש מבעוד מועד פוליסת ביטוח ייעודי, המוכרת בשם "ביטוח תאונות אישיות", ומשווקת מטעם חברות הביטוח השונות בישראל. מטרתו של ביטוח זה, בדומה לפוליסות ביטוח בתחומים שונים, היא להעניק לבעל הפוליסה "רשת ביטחון" לשעת הצורך, אשר תופעל בעת התרחשותה של תאונה, ובהתאם לתנאי הפוליסה. בתמורה, בעל הפוליסה מעביר לחברת הביטוח פרמיה חודשית, אשר גובהה נקבע אף הוא בהתאם לתנאי הפוליסה, ולהיקף הכיסוי שזו מעניקה.

חשוב לזכור בהקשר זה, כי מה שמכונה "ביטוח תאונות אישיות" הוא למעשה מגוון רחב של פוליסות ביטוח שונות, אשר נבדלות האחת מהשנייה לעניין היקף הכיסוי הביטוחי ממנו נהנה המבוטח מחד, ולגובה הפרמיה החודשית אותה הוא נדרש לשלם מאידך. לאור המגוון הרחב של פוליסות ביטוח מסוג זה הקיימות בשוק, לצרכן קיימת, יותר מאי פעם בעבר, האפשרות לקיים סקר שוק מקיף, ולבחור בפוליסת הביטוח המותאמת ביותר לצרכיו האישיים.

עוד יש לזכור, כי בניגוד לאופן בו הן נתפסות בציבור, פוליסות הביטוח השונות אינן, לפחות במרבית המקרים, משום "תורה מסיני", כאשר במקרים לא מעטים, ובמידה והצרכן מבקש זאת במפורש, ניתן להכניס שינויים רלוונטיים לפוליסת ביטוח קיימת, וזאת בכפוף למשא ומתן המתנהל בין הצרכן וחברת הביטוח. במקרים לא מעטים, משא ומתן מסוג זה מוביל לשיפור משמעותי בתנאי הפוליסה המוצעת לצרכן, וזאת תוך השקעת מאמץ מינימאלי בלבד מצדו.

ולבסוף, וגם פה, בדומה לכל פוליסת ביטוח אחרת, המטרה העיקרית של חברות הביטוח, כגופים עסקיים הפועלים למטרות רווח, היא להימנע ממצב בו הצרכן יממש בפועל את פוליסת הביטוח. משכך, לא מעט פוליסות ביטוח, ולרבות ביטוח תאונות אישיות, כוללות שורה של סעיפים קטנים, המסייגים את אפשרות מימוש הפוליסה במיליון ואחד מקרים חריגים, המפורטים באותיות הקטנות.

חשוב לשים לב היטב לסעיפים אלו, שכן די בסעיף אחד מסוג זה על מנת לשלול בפועל את יכולתו של המבוטח לפדות את הפוליסה שרכש במיטב כספו, ולהותירו בפני שוקת שבורה בעת צרה.

מתי ניתן להגיש תביעה כנגד גורם נוסף בגין אחריות לתאונה?

כאמור, בעוד שחלק ניכר מהתאונות המתרחשות מדי שנה בישראל אינן מוטלות לחובתו של אף גורם, וניתן אף להגדירן כמעין "כוח עליון", בגינו אין אשם, הרי שעדיין קיימות לא מעט תאונות אשר בהן מעורב גורם אחד או יותר, המחזיק באחריות ישירה או עקיפה לתאונה, ולנזק ממנו סובל הנפגע.

במקרים מסוג זה, בהתאם לעקרונות המשפט הישראלי ולדיני החוזים המעוגנים בחוק, על הגורם האחראי לגרימת הנזק לנפגע לשפותו בגין הנזק שנגרם לו, במלואו, וזאת באמצעות פיצוי כספי הולם, אשר שיעורו נקבע בסופו של דבר בהחלטתו של בית המשפט, ובהתאם לנסיבות העניין.

עם זאת, ובטרם פנייה לערכאות משפטיות, על הצד הנפגע בתאונה לוודא כי אכן התאונה נגרמה כתוצאה מפעולתו הישירה של גורם כלשהו. בין אם מכוונת זדון, או עקב רשלנות. בין אם בעשייה ובין אם עקב מחדל.

בעוד שבמקרים בהם הגורם היה מעורב ישירות בתאונה (לדוגמא – נהג המכונית הנוסף במקרה של תאונת דרכים), מלאכה זו לרוב פשוטה למדי, הרי שבלא מעט מקרים, אחריותו של גורם שלישי כלשהו להתרחשות התאונה אינה ברורה מאליה, ודורשת מהנפגע לספק הוכחה חד משמעית שכך הוא הדבר.

דוגמא למקרה מסוג זה היא מצב בו עקב רעידת אדמה קלה, תקרה של מבנה מסוים התמוטטה על אדם ספציפי, והובילה לפגיעה ממשית במצבו הרפואי. במצב מסוג זה, בעוד שמטבע הדברים לא ניתן להגיש תביעה כנגד רעידת האדמה, ייתכן וקיימת עילה להגשת תביעה כנגד הקבלן האחראי לבניית התקרה, ככל שנמצא כי קריסת התקרה התרחשה עקב צורת בנייה רשלנית, או עקב אי הקפדה על הוראות הבטיחות המחמירות הנהוגות בתחום.

על כל פנים, ובטרם הגשת תביעה בגין נזק אשר נגרם כתוצאה מתאונה, חיוני להתייעץ ראשית עם עו"ד הבקיא בתחום, על מנת להבטיח כי ההליך המשפטי יתנהל מלכתחילה בצורה הטובה והמקצועית ביותר, וכך יגדיל משמעותית את סיכוייו של התובע ליהנות מפיצוי כספי הולם בגין הנזק שספג כתוצאה מהתאונה.

דילוג לתוכן