התיישנות בתביעת נזקי גוףכאשר אדם נפגע ונגרמו לו נזקי גוף, הוא (או קרובי משפחתו, במידה ונפטר) יכולים במקרים רבים לקבל פיצוי כספי בגין הנזקים שנגרמו לו (למשל, כאשר הפגיעה היא בעקבות תאונת דרכים, תאונת עבודה, מחלת מקצוע, רשלנות רפואית, חבלה בעקבות רשלנות של אדם או גורם אחר ועוד).

מהי התיישנות?

התיישנות של תביעה משמעה כי במקרה שהוגשה תביעה לאחר תום תקופת ההתיישנות, התביעה תידחה אך ורק בשל האיחור הגשתה ללא כל קשר לסיכויי התביעה.

החוק המרכזי הנוגע להתיישנות בישראל הוא חוק ההתיישנות, התשי"ח – 1958, אשר קובע תקופת התיישנות של 7 שנים עבור כל תובענה שאינה עוסקת במקרקעין, מהיום שבו נולדה עילת התביעה ועד יום הגשת התביעה. הוראה זו חלה גם על תביעות נזיקין.

סוגי הפיצויים שניתן לתבוע בגין נזקי גוף

ניתן לחלק את סוגי הפיצויים לפיצויים בגין נזקים ממוניים ופיצויים בגין נזקים שאינם ממוניים:

התיישנות תביעת פיצויים בגין נזקי גוף

לכלל הקבוע בחוק ההתיישנות קיימים מספר חריגים הקבועים בחוק או שהינם יצירי פסיקת בתי המשפט. בנוסף, קיימת חשיבות רבה לשאלה מתי מתחילה תקופת ההתיישנות, שכן כאשר מדובר בנזקי גוף יש לבחון לא רק מתי אירעה הפגיעה אלא מתי התגלה הנזק במלואו.

לפיכך, תקופת ההתיישנות של תביעת נזיקין תתחיל ממועד התגבשות הנזק במלואו והעילה תתיישן לאחר 7 שנים ממועד האבחון, אולם לא יאוחר מעשר שנים לאחר התרחשות הפגיעה.

כמו כן, במידה ולתובע נגרם נזק גופני והוא לא היה מודע לקשר הסיבתי שבין הפגיעה (אם נגרמה ברשלנות עקב מעשה או מחדל) לבין הנזק שנוצר בעקבותיה, תחל ספירת תקופת ההתיישנות מהמועד בו נודע לתובע על קיום הקשר הסיבתי.

התיישנות תביעת נזקי גוף של קטין

סעיף 10 לחוק ההתיישנות קובע כי כאשר הנפגע הינו קטין שטרם מלאו לו 18 שנים, תקופת ההתיישנות תתחיל להיספר רק מיום הגיעו לגיל 18. לדוגמה, אם הפגיעה אירעה לקטין בגיל 16, והנזק התגבש לאחר שנה בגיל 17, התביעה תתיישן בכל מקרה רק כאשר יגיע הנפגע לגיל 25 שכן 7 השנים מתחילות להיספר מגיל 18.

התיישנות במקרה של שהות מחוץ לישראל

סעיף 14 לחוק ההתיישנות קובע כי בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במניין הזמן שבו נמצא אחד מבעלי הדין בשטח מדינה, שמחמת התנאים שהיה נתון בהם שם או מחמת היחסים שהיו שוררים בין אותה מדינה לבין מדינת ישראל לא יכול היה, הוא או בעל דינו, לקיים את הבירור המשפטי.

התיישנות במקרה של ליקוי נפשי או שכלי

סעיף 11 לחוק ההתיישנות קובע כי בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במניין הזמן שבו התובע לא היה מסוגל לדאוג לענייניו מחמת ליקוי נפשי או שכלי, זמני או קבוע, ולא היה עליו אפוטרופוס. במקרה שהיה לנפגע אפוטרופוס, לא יבוא במניין הזמן שבו טרם נודעו לאפוטרופוס העובדות המהוות את עילת התובענה.

התיישנות שלא מדעת

סעיף 8 לחוק ההתיישנות קובע כי אם נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה.

אולי יעניין אותך גם:

נפצעתם או נפלתם בחדר כושר? אלו הן זכויות מתאמנים בחדרי כושר

דילוג לתוכן