נזקי גוף בעקבות תקיפה

נזקי גוף בעקבות תקיפהתקיפה היא מעשה אלימות חמור ביותר והיא מהווה עבירה פלילית על פי סעיף 378 לחוק העונשין, תשל"ז-1977. אדם אשר נפגע מתקיפה, רשאי לפנות למשטרה ולהגיש תלונה נגד התוקף, כאשר בחלק ניכר מן המקרים תוביל התלונה להגשת כתב אישום והרשעה פלילית של התוקף בעבירה. כמו כן, הנפגע מתקיפה יהיה רשאי להגיש תביעה אזרחית נגד התוקף, במסגרתה ידרוש פיצוי כספי בגין הנזקים שנגרמו לו בעקבות התקיפה.

כפי שיוסבר בהרחבה במאמר זה, תביעת פיצויים בגין תקיפה תתייחס לכלל הנזקים שנגרמו לנפגע בשל התקיפה: נזקים גופניים ונפשיים כאחד, ממוניים ובלתי ממוניים ועליה לשקף הן את היקף הנזק והן את חומרתו.

הגשת תביעת הפיצויים, תתבצע באמצעות עורך דין המתמחה בדיני נזיקין, כאשר בפני הנפגע שני מסלולי תביעה אפשריים: תביעה אזרחית נגררת לפלילים ותביעה אזרחית נפרדת.

פתיחה בהליך פלילי נגד התוקף

טרם נפנה להסבר אודות התביעה לפיצויים והאפשרויות השונות העומדות בפני הנפגע, חשוב להכיר את טיבו של ההליך הפלילי במקרה של מעשה תקיפה. כאשר אדם הותקף על ידי אדם אחר, באפשרותו לפנות למשטרה ולהגיש תלונה על תקיפה. עם הגשת התלונה, תיפתח חקירה משטרתית אשר במקרים רבים תוביל להמלצה של המשטרה על הגשת כתב אישום נגד התוקף. בית המשפט אשר ידון בכתב האישום, יחליט האם להרשיע את הנאשם או לזכות אותו מן העבירה.

בכל מקרה של תקיפה, חשוב מאוד כי הנפגע יפנה למשטרה ויגיש תלונה נגד התוקף, הן למען עשיית צדק כלפי הנפגע עצמו (אינטרס פרטי) והן למען הרתעת התוקף (אינטרס ציבורי) מלחזור על העבירה.

יתרה מזאת, כאשר הנפגע בוחר להגיש תלונה למשטרה וזו מסתיימת בהרשעה פלילית בגין תקיפה, הדבר מיטב עם הנפגע גם מן הפן הכספי. הכיצד?

ראשית, משום שבית המשפט אשר הרשיע את הנאשם בהליך הפלילי, רשאי גם לפסוק במסגרתו, פיצויים לנפגע. מדובר בפיצויים עונשיים שמוטלים על התוקף בשל חומרת המעשה. זוהי דרכו של בית המשפט הדן בהליך הפלילי, להביע את סלידתו ממעשה האלימות של התוקף. חשוב לציין, כי הפיצויים העונשיים אינם שוללים מן הנפגע את זכותו להגיש תביעה אזרחית לפיצויים.

שנית, כאשר בידו של הנפגע הרשעה פלילית של התוקף בעבירה, הדבר פותח בפני הנפגע אפשרות משפטית נוספת להגשת תביעה, מלבד המסלול האזרחי הרגיל: תביעה אזרחית נגררת לפלילים. מיד נרחיב על כך בהרחבה.

לבסוף נציין, כי במסגרתו של ההליך הפלילי, זכאי הנפגע לזכויות והגנות שונות מתוקף חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א – 2001. כך למשל, זכאי הנפגע להגנה משטרתית מפני התוקף, לקבלת עותק מכתב האישום שהוגש נגד התוקף, במקרה שבו החליטה המשטרה או הפרקליטות לסגור את התיק, ישנה חובה להודיע על כך לנפגע והוא יהיה זכאי להגיש ערר על החלטה זו וכיוצא בזה.

הגשת תביעה אזרחית נגררת לפלילים

דיני הנזיקין מקימים לכל נפגע ממעשה תקיפה, זכות להגיש תביעת פיצויים נזיקית – אזרחית, כנגד התוקף, בגין כל הנזקים שנגרמו לנפגע עקב התקיפה. כמו כן, במקרים בהם התוקף הורשע בהליך פלילי בגין התקיפה, קמה לנפגע זכאות נוספת – להגיש תביעה אזרחית נגררת לפלילים.

זוהי תביעה המוגשת באופן מיידי לאחר הרשעתו של התוקף (יש להגיש את התביעה תוך 90 יום מן היום בו הפך פסק הדין הפלילי לחלוט) לאותו שופט אשר דן בהליך הפלילי והוא יפסוק את סכום הפיצוי לנפגע.

יודגש, כי הנפגע אינו רשאי להגיש את שתי התביעות והוא צריך לבחור אחת מביניהן: תביעה אזרחית נגררת או תביעה אזרחית נפרדת. עורך הדין המייצג את הנפגע, יחווה את דעתו המקצועית, איזה מבין מסלולי התביעה הוא הטוב ביותר בהתחשב בנסיבות המקרה וכך יוכל הנפגע לקבל החלטה מושכלת. מצב זה מעלה את השאלה, מהו ההבדל בין שתי התביעות הללו? מיד נסביר.

תביעה נגררת או תביעה נפרדת – מה עדיף?

כאמור מעלה, משהורשע התוקף במשפט פלילי בגין עבירה של תקיפה, קמה לנפגע זכות להגיש תביעה אזרחית נגררת להליך הפלילי. פירוש הדבר הוא, כי הנפגע יהיה רשאי לבחור בין שני מסלולי תביעה: תביעה נגררת או תביעה עצמאית, נפרדת. לכל אחד מן המסלולים הללו יש יתרונות משלו וחשוב לעמוד על ההבדלים, על מנת לקבל את ההחלטה הטובה ביותר בנסיבות המקרה.

תביעה אזרחית נגררת

היתרונות המרכזיים של תביעה אזרחית נגררת הם שלושה: זהות השופט אשר דן בתביעת הפיצויים, חובת ההוכחה המוטלת על הנפגע ויעילות הדיון.

תביעה אזרחית נגררת לפלילים, תוגש אל אותו בית משפט אשר דן בהליך הפלילי והשופט אשר הרשיע את הנאשם, הוא זה אשר ידון גם בתביעה האזרחית. זהו יתרון גדול ומשמעותי מאוד, שהרי השופט הדן בתביעה האזרחית, מכיר היטב את עובדות המקרה ואת חומרת הנזקים שנגרמה לנפגע כתוצאה מן התקיפה. על כן, בתביעה זו לא יהיה דיון בשאלת האחריות של התוקף משום שזו כבר הוכחה, אלא הדיון מתמקד בשאלת הפיצוי.

היתרון השני של תביעה אזרחית נגררת, נוגע לחובת ההוכחה המוטלת על הנפגע. במסגרת תביעה נגררת, כל המסקנות אשר נקבעו בהליך הפלילי אינן ניתנות לסתירה. פירוש הדבר הוא, כי נטל ההוכחה הוא קל יחסית, משאין צורך להוכיח רכיבים עובדתיים וההליך מתמקד כאמור, בשאלה מה יהיה גובה הפיצוי שיקבל הנפגע מן התוקף.

אמנם, גם בתביעה אזרחית נפרדת, ממצאי ההליך הפלילי מהווים ראייה, אולם השופט היושב בדין אינו אותו שופט אשר דן בהליך הפלילי וכך יוצא כי יש צורך לדון בשאלת האחריות והיקפה ולא רק בגובה הפיצוי, כפי שנעשה בתביעה אזרחית נגררת. פירושו של דבר כי נטל ההוכחה העומד על כתפיו של הנפגע בסוג תביעה זה הוא מעט רחב יותר.

מכאן אנו מגיעים אל היתרון השלישי – יעילות הדיון. היות שבמסגרת של תביעה אזרחית נגררת, אין דנים רבות בסיפור העובדתי ובשאלת האחריות, אלא ההליך מתמקד בפיצוי הכספי, מדובר בהליך משפטי קצר יחסית המאפשר לנפגע לקבל את הפיצוי המגיע לו ללא עיכוב רב. זאת בשונה מתביעה אזרחית נפרדת, אשר לרוב כרוכה בהליך משפטי ממושך יותר.

תביעה האזרחית נפרדת

לצד יתרונותיה החשובים של התביעה האזרחית הנגררת, גם לתביעה האזרחית הנפרדת ישנם יתרונות בולטים, כגון מועד הגשת התביעה ואומדן מדויק של הנזק. במקרה של תביעה נגררת, על הנפגע להגיש את כתב התביעה תוך 90 יום מן המועד בו הפך פסק הדין בהליך הפלילי לחלוט. מצב זה יוצר לוח זמנים צפוף מאוד אשר עלול להקשות על הכנת כתב התביעה בצורה הטובה ביותר.

מנגד, כאשר מדובר על תביעה אזרחית נפרדת, לא עומדת לנפגע מגבלה שכזו (עליו להגיש את התביעה במסגרת ההתיישנות האזרחית הרגילה העומדת ככלל על 7 שנים). במצב זה, לא רק שאין לחץ בלוח הזמנים להגשת התביעה, אלא שהנפגע יכול להמתין עם הגשתה, עד להתגבשות הנזקים שנגרמו לו. אז יוכל הנפגע לאמוד בצורה מדויקת יותר את היקף נזקיו. בהתאם לכך, יוכל הנפגע לדרוש בכתב התביעה, סכום פיצוי המשקף נאמנה את היקף וחומרת הנזקים שנגרמו לו עקב התקיפה.

אם כן, אנו מבינים כי לכל אחד ממסלולי התביעה יש את היתרונות שלו ובבואו של הנפגע לקבל החלטה, עליו יהיה לשקול, יחד עם עורך דינו, מהי האפשרות הטובה ביותר בהתאם לנסיבות המקרה.

למשל, במקרה שבו ישנו חשד כי הנזקים שנגרמו לנפגע עתידים להחמיר, ייתכן מאוד כי עורך הדין ימליץ להמתין עם הגשת תביעת הפיצויים, עד אשר תתבהר התמונה בדבר מצבו הרפואי של הנפגע. במצב זה, לא תוגש התביעה הנגררת, אותה יש חובה להגיש תוך 90 יום, אלא התביעה הנפרדת, המאפשרת להמתין עד להתגבשות הנזק.

סכום הפיצוי

כאשר אנו עוסקים בתביעה לפיצויים בגין תקיפה, אחת השאלות המרכזיות שעולות היא

איזה סכום פיצוי על הנפגע יהיה לדרוש בכתב התביעה. ובכן, בדומה לכל תביעה נזיקין אחרת, גובה הפיצוי צריך לשקף את היקף הנזק שנגרם לנפגע ואת חומרתו וככלל, ככל שהנזק חמור ומקיף יותר, כך ישנה הצדקה לדרישת פיצוי גבוהה יותר.

חשוב להבהיר, כי הפיצוי הנזיקי נועד להחזיר את המצב לקדמותו, כלומר להביא את הנפגע למצב שבו היה טרם התקיפה. מטבע הדברים, במובן מסוים לא ניתן להשיב את המצב לקדמותו משמדובר בתקיפה פיזית, בגרימת נזק גופני לאדם, מעשה אשר מלווה לעיתים קרובות גם בפגיעה נפשית.

יחד עם זאת, הפיצוי הכספי יכול להשיב את המצב לקדמותו עבור הנפגע מן הפן הכלכלי, על ידי מתן פיצוי כספי אשר משקף את היקף הנזקים שנגרמו לנפגע עקב התקיפה.

בתביעות נזיקין ישנם שני ראשי נזק מרכזיים: הנזק הממוני והנזק הבלתי ממוני. ראש הנזק הראשון, כשמו כן הוא, עוסק בכל אותם נזקים שניתן לכמת בקלות, כגון:

  • הוצאות רפואיות בגין טיפולים, תרופות, ציוד עזר
  • החזר נסיעות
  • התאמת מקום המגורים למצבו של הנפגע
  • אובדן השתכרות עקב פגיעה בכושר העבודה (זמני או קבוע).

לצדו של הנזק הממוני, ישנו הנזק הבלתי ממוני, אשר למרבה הצער, מהווה לעיתים קרובות

חלק מרכזי בתביעות פיצויים של נפגעי תקיפה והסיבה לכך ברורה: מעשה של תקיפה, בוודאי אם היה חמור מאוד, יכול לגרום לנפגע לרגשות חרדה, לתחושה של דיכאון ואף לפוסט טראומה במקרי תקיפה חריפים.

אי לכך, בבואו של עורך הדין להכין את כתב התביעה, ייקח הוא בחשבון את כל סוגי הנזק שנגרם לנפגע בעקבות התקיפה וידרוש סכום פיצוי אשר משקף את כלל הנזקים, על סוגיהם, שגרם מעשה התקיפה לנפגע.

חשוב לציין, כי קבלת מלוא סכום הפיצוי שדרש הנפגע בתביעתו, תלוי בעמידה בנטל הראייה, שהרי במשפט אזרחי, מוטלת חובת ההוכחה על התובע להוכיח את נזקיו. הנזק הממוני הוא פשוט יחסית להוכחה. על הנפגע יהיה להציג מסמכים המעידים על היקף הנזק הכספי שנגרם לו, למשל: תיעוד רפואי ובו פירוט אודות הטיפולים שעבר הנפגע וכן חוות דעת לגבי הפגיעה בכושר העבודה בעקבות התקיפה, תלושי שכר המעידים על גובה שכרו של הנפגע טרם הפגיעה, קבלות על הוצאות שונות וכיוצא בזה. כל אלו מציגים מצג ברור לבית המשפט אודות היקף הנזק הממוני.

לעומת זאת, ראש הנזק הבלתי ממוני הוא מורכב יותר להוכחה, שהרי לא ניתן לכמת עוגמת נפש, וכאב וסבל. על כן, בכל הנוגע לנזק הבלתי ממוני, גובה הפיצוי נתון לשיקול דעתו של בית המשפט, אשר מתרשם ממצבו של הנפגע בכל מקרה ומקרה ומחליט על גובה הפיצוי המתאים בעיניו בגין רכיב זה על פי נסיבות העניין.

יחד עם זאת, ניתן בהחלט לומר כי היכן שמדובר במעשה חמור של תקיפה, אשר גרם לנזק פיזי משמעותי לנפגע ולנזק ממוני גדול, ייטה בית המשפט לפסוק פיצוי גבוה יותר גם בגין הנזק הנפשי, הבלתי ממוני ולהפך.

קבלת ייעוץ משפטי

נפגע אשר שוקל להגיש תביעת פיצויים נגד התוקף, עליו לפנות לקבלת ייעוץ משפטי של עורך דין המתמחה בדיני נזיקין ובעל ניסיון רב בהגשת תביעות מסוג זה. עורך הדין ראשית כל, ישמע מהנפגע את השתלשלות העניינים ומהם טיבם של הנזקים שנגרמו לו עקב התקיפה. עורך הדין יבחן לעומק את נסיבות המקרה כפי שתוארו על ידי הנפגע ואת המסמכים שברשותו ובהתאם לכך, יחווה את דעתו האם יש מקום להגשת תביעת פיצויים או אם לאו.

אמנם, על פי החוק, הזכאות להגשת תביעה נזיקית לפיצויים נגד התוקף, עומדת לכל נפגע תקיפה, אולם יחד עם זאת, לעיתים בדיקת הנסיבות מעלה כי אין כדאיות כלכלית להגשת התביעה. מדוע? ניתן להצביע על שני מקרים עיקריים:

  1. היכולת הכלכלית של התוקף:

כאשר מגישים תביעה נגד אדם פרטי, יש לבדוק את מצבו הכספי על מנת לוודא כי יש לו אפשרות לשלם את סכום הפיצוי. זאת בשונה ממצב שבו תובעים למשל חברת ביטוח, אשר מהווה כיס עמוק וניתן יהיה בוודאות להיפרע ממנה.

במקרים בהם ברור באופן חד משמעי כי לתוקף אין יכולת כלכלית מתאימה, הרי שאין טעם ממשי בהגשת התביעה. זאת משום שבפועל, לא מניתן יהיה לגבות מן התוקף את הפיצוי והנפגע יישאר מול שוקת שבורה.

לעניין זה ראוי לציין, כי אם קיים לתוקף רכוש ממנו ניתן יהיה להיפרע, ינקוט עורך הדין המייצג את הנפגע, בהליכים המתאימים על מנת למנוע מן התוקף להעלים את הנכסים הללו ולאפשר את מימושם לצורך תשלום הפיצוי לנפגע.

  1. טיבו של הנזק שנגרם לנפגע:

אין חולק על כך כי כל אירוע של תקיפה הוא חמור ביותר ויש לעשות כל שניתן כדי למנוע מן התוקף מפני חזרה על המעשה. על כן, ישנה חשיבות רבה לכך כי כל נפגע יפנה למשטרה ויגיש תלונה בגין תקיפה.

עם זאת, כאשר מדובר על תביעת פיצויים, זו אינה תמיד כדאית עבור כל נפגע והיא תלויה בהיקף הנזק שנגרם לו. במקרים בהם הנזק איננו חמור, לא יהיה טעם כלכלי בהגשת התביעה, שהרי סכום הפיצוי הכספי משקף את היקף הנזק וחומרתו. היכן שלא נגרם לנפגע נזק משמעותי, סכום הפיצוי יהיה קטן ולא יהיה בו די כדי להצדיק את הגשת התביעה.

אם סבר עורך הדין כי במקרה שלפניו, ישנה כדאיות כלכלית בהגשת התביעה וניתן לפרוע מן התוקף את החוב, ייעץ לנפגע איזה מסלול תביעה הוא המתאים ביותר בנסיבות המקרה – תביעה אזרחית נגררת או תביעה אזרחית נפרדת.

כמו כן, יסביר עורך הדין לנפגע אודות ההליך המשפטי הצפוי: עלויות ההליך, אופיו, משכו ומהן התוצאות המשפטיות הצפויות. זאת על מנת להכין את הנפגע לקראת הבאות ולוודא כי הוא מעוניין להמשיך עם התביעה בלב שלם.

חשוב לדעת – נזקים בעקבות תקיפה

כל אדם אשר נפגע ממעשה של תקיפה, רשאי להגיש תלונה במשטרה נגד התוקף וכן להגיש תביעת פיצויים, במסגרתה ידרוש הנפגע פיצוי כספי בגין כל הנזקים שנגרמו לו עקב התקיפה.

נפגע המבקש להגיש תביעת פיצויים נגד התוקף, יפנה אל עורך דין המתמחה בדיני נזיקין ובעל ניסיון רב בהגשת תביעות מסוג זה. עורך הדין יבחן את נסיבות המקרה ויחווה דעתו בדבר סיכויי התביעה. אם סבר עורך הדין כי ישנה כדאיות כלכלית בהגשת התביעה, יחווה דעתו באשר לסוג התביעה המתאים, על פי נסיבות העניין.

נזכיר כי לתוצאה המשפטית בהליך הפלילי יש השלכה רבה על ההליך האזרחי ועל כן כדאי להמתין עם הגשת תביעת הנזיקין, עד לסיומו של ההליך הפלילי. הסיבה לכך היא כי במקרה שבו ההליך הפלילי נגד התוקף הסתיים בהרשעה, יוכל הנפגע לבחור בין הגשת תביעה אזרחית נגררת לפלילים, לבין הגשת תביעה אזרחית נפרדת, עצמאית.

לכל סוג של תביעה, היתרונות הייחודיים לה והנפגע יצטרך לשקול יחד עם עורך דינו מי מבין שתיהן היא העדיפה, על פי נסיבות המקרה.

עוד בנושא:

נזק גופני בעקבות תקיפת כלב – קבלת פיצויים