אבדן כושר עבודה בשל תאונת עבודה

אבדן כושר עבודה בשל תאונת עבודהתאונות במקום העבודה מתרחשות כל הזמן. יש תאונות שנגמרות בפגיעה קלה, ויש אירועים בהם נגרמים נזקים רציניים לנפגע שגורמים לו לאבד את כושר עבודתו,  ועליו להתמודד עם נזקים רפואיים וכלכליים.

מהי תאונת עבודה?

תאונת עבודה מוגדרת כפגיעה פתאומית שקרתה לאדם בעת עבודתו (גם בהפסקה), בדרכו לעבודה, או בדרכו חזרה מהעבודה, וגרמה לו לנזק גופני ו/או נפשי. ההגדרה מתייחסת גם לעובד עצמאי שנפגע בביתו.

כדי להוכיח תאונת עבודה צריך להוכיח שהתאונה קרתה בעבודה, ונגרמה בשל העבודה. יש להראות במסגרת התביעה קשר סיבתי בין הנזק שארע, לבין התאונה.

הביטוח הלאומי מכיר בזכות של נפגע עבודה לקבל קצבה / הטבה כספית בהתאם למצבו:

כאשר אדם איבד את כושרו לעבוד לאחר תאונת עבודה, הדבר משפיע על חייו הכלכליים. לפיכך, ראה לנכון המחוקק לקבוע בתקנות הביטוח הלאומי קצבאות והטבות כדלקמן :

שיקום וטיפולים

ניתן לקבל החזרים כספיים עבור טיפול, אשפוז רפואי / שיקומי שאדם נזקק לו. אם הנפגע מאבד את כושר עבודתו, הביטוח הלאומי מציע קורסים מקצועיים לצורך הקניית מקצוע חדש בהתאם למצבו של הנפגע.

דמי פגיעה

מי שאיבד את כושרו לעבוד, זכאי לקבל מהביטוח הלאומי דמי פגיעה לתקופה של 90 ימים ממועד הפגיעה. דמי הפגיעה מחושבים בהתאם לשכר ברוטו ב- 3 החודשים שלפני הפגיעה.

מענק נכות

אם אחרי 90 הימים הנפגע נותר בלתי כשיר לעבודה, הוא יכול לבקש להכיר לו בנכות זמנית או קבועה. התובע יוזמן לפני ועדה רפואית שבודקת את מצבו הרפואי וקובעת אחוזי נכות. אחוזי נכות בין 9%– 19% מזכים במענק נכות חד פעמי.

קצבת נכות קבועה וזמנית

אחוזי נכות בין   100% – 20% מזכאים את הנפגע בקצבת נכות חודשית קבועה מביטוח לאומי שתחושב לפי 75% מהממוצע של השכר ב- 3 החודשים שלפני התאונה כפול אחוזי נכות שקבעה הועדה.

קצבת נכות זמנית מקבל מי שנקבעו לו בין 5% – 100% – משולמת עד שיפור המצב הבריאותי של הנפגע, או עד לקביעת קצבת נכות קבועה.

כמו כן נפגע תאונת עבודה שעומד בקריטריונים יכול לקבל אביזרי עזר רפואיים, וזכויות בקשר לניידות .

זכויות נוספות

תו חניה למי שנקבעו  לו מעל 60% נכות ;

פטור מתשלומי מס הכנסה בין היתר לבעלי 100% נכות ;

הנחות במס רכישה בתנאים מסוימים;

הנחות בארנונה;

סוגים של תאונות עבודה

הגדרה של תאונת עבודה כוללת מספר סוגי תאונות:

תאונת עבודה – תאונה שארעה  תוך כדי זמן העבודה, בדרך לעבודה, או בחזרה ממנה;

מחלת מקצוע – מחלה שנגרמה בגלל תנאי עבודה מסוימים (למשל: אנשים שעובדים בחיתוך שיש, או מי שעובד בהדברה בחקלאות);

מיקרו טראומה – רצף של פגיעות טראומטיות שחוזרות, ושעלולות לגרום עם הזמן למחלה קבועה (קלדניות שסובלות מדלקות בפרקי היד) וכולי;

נזק נפשי  – נחשב לפגיעה גופנית. כדי להכיר בנכות כתוצאה מנזק נפשי צריך להוכיח שהנזק גרם למחלת נפש ולא מספיקה פגיעה רגשית בלבד. פוסט טראומה למשל מוכרת כנזק נפשי.

מי הנתבעים במסגרת תביעה בשל תאונת עבודה ?

נפגע עבודה יכול כאמור לבקש פיצוי והחזרים כספיים מביטוח לאומי . כמו כן הוא יכול לתבוע גורמים נוספים על סמך אחוזי הנכות שנקבעו לו בוועדה רפואית של הביטוח הלאומי. הנפגע יכול לתבוע בין היתר: את המעביד (כאשר התרשל למשל לא דאג לאמצעי מיגון לעובדיו); עובד אחר; חברת הביטוח שאצלה מבוטח העובד עצמו;

ראשי נזק בתביעה שמוגשת לבית המשפט

כאב וסבל – קובעים גם על פי אחוזי הנכות וגילו של הנפגע, וכולי;

הפסקי השתכרות –מתחשבים באחוזי הנכות שנקבעו, ומבחינים בין הפסדי השתכרות בעבר, והפסדי שכר בעתיד. הפרמטרים שנלקחים בחשבון בין היתר הם גיל ונתוני השתכרות;

הוצאות רפואיות החזרי נסיעות, תרופות – הביטוח הלאומי נושא בהוצאות הרפואיות אשפוזים וטיפולים בקופת חולים. חריגים לכך הם טיפולים אצל מומחים או מטפלים פרטיים, וכן תרופות שאינן חלק מסל הבריאות;

עזרת צד ג' וסיעוד;

הוצאות עתידיות;

הוצאות מיוחדות כמו התאמת דירה למצבו של הנפגע וכולי;

התיישנות

תקופת ההתיישנות היא 7 שנים.

עם זאת החריגים הם:

כאשר הנזק התגלה אחרי התאונה – ההתיישנות מתחילה מרגע גילוי הנזק, אבל התביעה תתישן אחרי 10 שנים מהתאונה בכל מקרה.

כאשר העובד נמצא במצב נפשי שאינו מאפשר לו להגיש תביעה לפיצויים, ההתיישנות נספרת מרגע יכולתו לתבוע