נזקי גוף בעקבות תאונות דרכים

נזקי גוף בעקבות תאונות דרכיםבמאמר זה נדון בנזקי גוף שנגרמו בעקבות תאונת דרכים, בסוגי תאונות הדרכים, בסוגי הפגיעה, מה החוק הרלוונטי, איך להוכיח את היקף הנזק, סוגי פיצויים, חישוב סכום הפיצוי ועוד.

למרבה הצער, תאונות דרכים הן חלק בלתי נפרד משגרת היום יום, כל יום אנו שומעים בחדשות על עוד ועוד תאונות דרכים קטלניות, אולם מהי בעצם ההגדרה של תאונת דרכים?

סעיף ההגדרות בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, מגדיר תאונת דרכים כ:

"מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי"

עם כן, כפי שניתן לראות תאונת דרכים היא לא רק התנגשות בין כלי רכב, אלא גם מצבים בהם אדם נפגע מדלת של מכונית (לדוגמא: אדם פתח את דלת רכבו בפתאומיות ורוכב אופניים נתקל בה ונפגע), מהתלקחות של הרכב, נפילה באוטובוס, פגיעה ממטען שנפל (לדוגמא: ממשאית שמובילה סחורה נפלה חבילה ופגעה הולך רגל או בנהג מכונית) ועוד.

סוגי תאונות דרכים

ניתן לחלק את תאונות הדרכים לשלושה סוגים עיקריים:

  1. תאונה בין כלי רכב והולך רגל- בתאונות מסוג זה בדרך כלל הולך הרגל נפגע באופן קשה יותר, תאונות אלה לרוב קורות בסביבה עירונית והן לא תמיד מתרחשות באשמת הנהג.
  2. תאונה בין כלי רחב לעצם נייח- בתאונות מסוג זה קל יותר לבחון את אחריותו של הנהג לקרות התאונה.
  3. תאונות בין שני כלי רכב- זהו הסוג הקטלני ביותר של תאונות הדרכים, אשר עשויות לגרום למעורבים לנזק גופני ונפשי וכן לריסוק כלי הרכב.

בנוסף, ישנם שני סוגי תאונות ייחודים, תאונת עבודה ותאונת פגע וברח:

תאונת דרכים כתאונת עבודה- אם אדם נפגע בתאונות דרכים בזמן עבודתו, בדרך למקום עבודתו או בדרך חזרה ממנו מדובר בתאונת עבודה.

תאונת פגע וברח- מתרחשת כאשר הרכב הפוגע בורח מזירת האירוע מבלי להגיש עזרה לנפגעים ומבלי להשאיר את פרטיו.

תאונת פגע וברח

תאונת פגע וברח היא תאונת דרכים בה אחד מהנהגים המעורבים בתאונה בורח מהמקום ישירות לאחר הפגיעה מבלי להשאיר את פרטיו ומבלי להגיש עזרה לפגעים.

בתאונת פגע וברח הפרוצדורה היא שונה משום שעל הנפגע להוכיח שהוא אכן נפגע בתאונת דרכים, זאת בשונה מתאונת דרכים רגילה בה לא צריך להוכיח דבר בנוגע לאשמה או אחריות.

במקרים כאלה, בהם לא ניתן לאתר את פרטיו של הנהג ושל חברת הביטוח המבטחת אותו על הנפגע להגיש את התביעה לקבלת פיצויים לתאגיד "קרנית".

קרנית היא תאגיד ציבורי שהוקם מכוח חוק הפיצויים שתפקידו לפצות נפגעי תאונות דרכים הסובלים מנזקי גוף ושאין באפשרותם לתבוע גורם אחר שיכול לפצותם, לדוגמא: נפגעי תאונות פגע וברח, מי שנפגע מרכב גנוב, על ידי נהג חסר רישיון נהיגה או רכב שלא בוטח כחוק.

במסגרת הגשת התביעה לקרנית יהיה על הנפגע מתאונת פגע וברח להוכיח שהוא נפגע בתאונת דרכים מסוג זה ושבנסיבות המקרה דנן לא ניתן לאתר את הפרטים של הנהג או של חברת הביטוח המבטחת אותו.

מדובר ברף הוכחה לא פשוט משום שהנפגע צריך להוכיח שהוא נפגע בתאונה שנכנסת להגדרה של תאונות דרכים ולא של תאונה אחרת. ניתן להוכיח שמדובר בתאונת דרכים מסוג פגע וברח על ידי עדי ראייה, מסמכים רפואיים, דו"ח משטרתי וכדומה.

כאשר הנפגע יוכיח את מערבותו בתאונת פגע וברח תביעת הפיצויים מול קרנית מתנהלת באותו אופן שבו היא הייתה מתנהלת מול חברת ביטוח רגילה, כלומר, יש להוכיח את שיעור הנזק שנגרם לנפגע בעקבות הפגיעה ובהתאם לכך יקבע גובה הפיצוי.

תאונת דרכים כתאונת עבודה

כאשר אדם עושה את דרכו למקום עבודתו או בחזרה ממנו והוא נפגע בתאונת דרכים מדובר בתאונת עבודה. כך שהוא זכאי להגיש תביעה נגד חברת הביטוח של הרכב המבטח וגם תביעת תאונת עבודה למוסד לביטוח לאומי.

בביטוח לאומי יהיה עליו להוכיח שהוא אכן נפגע מתאונת דרכים שהתרחשה בזמן שהיה בדרך למקום עבודתו או בדרך חזרה ממנו. אם עובד סטה מהדרך הרגילה בה הוא רגיל לנסוע או לחזור לעבודתו או לביתו, ולמרבה הצער נפגע בתאונות דרכים ייתכן שתאונה זו לא תוכר כתאונת עבודה, זאת משום שהסטייה מנתקת את הקשר בין התאונה למקום עבודתו.

לאחר שהמוסד לביטוח לאומי הכיר בכך שמדובר בתאונת עבודה, קיימת לנפגע זכות להגיש תביעה בכדי לבחון את שיעור הנכות שנגרמה לו בעקבות התאונה, ובכדי לקבוע זאת הוא יזומן לעמוד בפני ועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי.

הוועדה הרפואית תבדוק את מצבו של הנפגע, בהתאם למסמכים רפואיים ולעיתים על ידי ביצוע בדיקה גופנית, ותקבע את אחוזי הנכות שנגרמו לו בשל התאונה. כמובן שככל שהנכות גבוהה יותר כך גם הפיצוי יהיה גבוה יותר.

יש לציין שכאשר נפגע תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה החליט לעבור ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי לשם קביעת נכותו, הנכות שתיקבע לו מחייבת באופן אוטומטי גם את חברת הביטוח שביטחה את הרכב הפוגע ושממנה הוא תובע פיצויים.

סוגי הפגיעות בתאונות דרכים

פגיעה בתאונת דרכים מתרחשת כאשר האדם סובל מנזקי גוף בעקבות התאונה. החוק מגדיר נזק גוף כ: "מוות, מחלה, פגיעה או ליקוי גופני, נפשי או שכלי לרבות פגיעה בהתקן הדרוש לתפקוד אחד מאברי הגוף שהיה מחובר לגוף הנפגע בעת אירוע תאונת הדרכים".

כלומר, נזק גוף הוא לא רק נזק גופני, אלא גם נזק נפשי או שכלי שנגרם לאדם בעקבות תאונה, ולעניין זה גם עדי ראייה יכולים להיחשב כנפגעי תאונת דרכים אם הדבר גרם להם לנזק נפשי, לכן גם אדם אשר לא קשור לתאונת הדרכים באופן ישיר יכול להיות נפגע תאונת דרכים, לדוגמא: עדי ראייה של תאונות דרכים אשר נגרם להם טראומה נפשית בעקבות צפייה באירוע.

בנוסף, גם לאדם הפוגע, האחראי לתאונה, יש זכות לקבלת פיצויים מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

הפגיעות הגופניות השכיחות בתאונות דרכים הן:

  • פגיעות אורטופדיות- שברים בגפיים, פריצת דיסק, צליפת שוט, קרע בכתף ושבר בחוליות.
  • פגיעות נוירולוגיות- דימום מוחי, אפילפסיה, זעזוע מוח ופגיעה עצבית בגפיים.
  • פגיעות פה ולסת- פגיעה במפרקים של הלסת ושבירת שיניים.
  • פגיעות באיברים הפנימיים
  • מוות

הפגיעה הנפשית השכיחה ביותר היא תסמונת פוסט-טראומטית. במקרה שנידון בבית המשפט, נהג רכב שפגע בשני רוכבי אופנוע וגרם למותם הוכר כבעל 100% נכות נפשית בביטוח לאומי.

את מי תובעים?

כאשר מדובר בתאונת דרכים בה מעורב רכב פרטי:

  • במקרים בהם הנהג הוא הנפגע, עליו לתבוע את חברת הביטוח אשר מבטחת את רכבו.
  • במקרים בהם הנוסע הוא הנפגע, עליו לתבוע את חברת הביטוח אשר מבטחת את הרכב של הנהג.
  • במקרים בהם הולך רגל הוא הנפגע, עליו לתבוע את חברת הביטוח אשר מבטחת את הרכב הפוגע.
  • כאשר הרכב הפוגע, או הרכב בו שהו הנפגעים, אינו מבוטח בביטוח חובה ישנם מספר ערוצי תביעה נוספים, כמו "קרנית".

התיישנות עילת התביעה

הכלל קובע שניתן להגיש תביעה לפיצויים עד לאחר 7 שנים מקרות התאונה, זאת למעט חריגים מסוימים הקבועים בחוק. אם הנפגע בתאונה הוא קטין, תקופת ההתיישנות מתחילה להיספר מרגע שהוא מגיע לגיל 18, ולכן קטינים יכולים להגיש תביעה עד גיל 25.

במקרים מסוימים ניתן להגיש את התביעה גם לאחר שבע שנים, למשל כאשר הנזק התגלה באיחור תקופת ההתיישנות מתארכת ל-10 שנים.

יש לציין שלא מומלץ להגיש את התביעה מיד עם קרות התאונה, אלא יש לחכות שהנזק יתגבש במלואו ולאחר שמצבו הרפואי של הנפגע מתברר באופן מלא. כדי לקבל פיצוי מקסימלי יש צורך לאמוד את כל הנזקים שנגרמו לנפגע בעקבות התאונה משום שאם התביעה תיסגר ויתקבל פיצוי התובע לא יוכל לתבוע בשנית כדי לקבל פיצוי בגין החמרת מצבו הרפואי.

יש לפנות לעורך דין סמוך למועד התאונה כדי שהוא יוכל לייעץ לכם על דרכי פעולה שיוכלו לעזור לכם למצות את מלוא זכויותיכם.

דבר נוסף שיש לשים אליו לב הוא שהגשת תביעה לחברת הביטוח לא נחשבת לעניין מרוץ ההתיישנות, אלא רק הגשת התביעה לבית המשפט.

מה דורש החוק להוכיח כדי לתבוע בגין הנזק?

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים הוא חוק סוציאלי שמטרתו להגן על אדם שנפגע באופן פתאומי מתאונת דרכים ולדאוג לכך שהוא יקבל פיצוי עבור נזקי הגוף שנגרמו לו.

בכל מקרה נזיקי אחר בו נגרמו לאדם נזקי גוף (לדוגמא: רשלנות רפואית) על הנפגע להוכיח את הפגיעה, את הנזק שנגרם לו ואת הקשר ביניהם, לעומת זאת, בתאונות דרכים הנפגע רק צריך להוכיח שהוא נפגע בתאונת דרכים. הנפגע לא צריך לאתר את הנהג הפוגע, הוא לא צריך להוכיח את אשמתו ואפילו אין לו יכולת להגיש חוות דעת רפואית מטעמו.

מה דרוש להוכחת הנזק?

בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים נקבע שבית המשפט צריך למנות מומחה רפואי מטעמו כדי לקבוע את הנכות שנוצרה לנפגע בתחומי הפגיעה שאירעו לו, ממשיך החוק וקובע שאין לנפגע רשות להציג בפני אותו מומחה רפואי חוות דעת רפואית אשר תומכת בעמדתו.

פרוצדורה זו היא ייחודית לנפגעי תאונות דרכים, זאת בשונה מתביעות נזיקיות אחרות בהן מוכרח הנפגע להגיש לבית המשפט חוות דעת של מומחה רפואי. בפרוצדורה זו ישנו יתרון לנפגע משום שנחסכות ממנו העלויות הרבות הכרוכות בקבלת חוות דעת רפואית, וההליך מתנהל באופן הרבה יותר יעיל משום שישנה רק חוות דעת רפואית אחת כך שבית המשפט אינו צריך להכריע בין שתי חוות דעת המנסות לסתור אחת את השנייה.

כדי שבית המשפט ימנה מומחה רפואי, על הנפגע להגיש בקשה בה עליו לפרט את תחומי המינוי המבוקשים, לדוגמא: נוירולוגיה, אורטופדיה, פסיכיאטריה וכולי. בעשותו זאת, עליו להסתמך על תיעוד רפואי לגבי הבדיקות והטיפולים שעבר במוסדות הרפואיים עקב תאונת הדרכים. אם התביעה כוללת מספר תחומי נזק, על הנפגע לבקש למנות מספר מומחים רפואיים.

לחוות הדעת הרפואית של המומחה הרפואי יש משקל רב ולרוב לפיה מכריע בית המשפט. לכן, על הנפגע להתכונן לבדיקת המומחה הרפואי על ידי איסוף מסמכים רלוונטיים והצגתם בפני המומחה.

במקרים בהם כבר נקבעו לנפגע אחוזי נכות על ידי הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, לא יהיה צורך בחוות דעת רפואית ובית המשפט יסתמך על החלטת הוועדה, לדוגמא: במקרים של תאונת דרכים שהיא תאונת עבודה בה נקבעו אחוזי נכות על ידי הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי או במקרים של תאונת דרכים במסגרת שירות צבאי או שירות במשטרה בה נקבעו אחוזי נכות על ידי הוועדה רפואית של משרד הביטחון.

חישוב סכום הפיצוי

גובה הפיצוי נקבע בהתאם לחומרת הפגיעה שחווה הנפגע עקב התאונה, וכן בהתאם לגובה הנכות הרפואית שנקבעה לו, בין אם על ידי מומחה רפואי שמונה על ידי בית המשפט או על פי החלטת הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי.

בדרך כלל יש שוני בין הנכות הרפואית והנכות התפקודית, שהיא הלכה למעשה מה שבית המשפט מבקש לדעת. דוגמא קלאסית לשוני בין הנכות הרפואית לנכות התפקודית היא כאשר כנר מאבד את אחת מאצבעותיו הנכות הרפואית שלו תהיה נמוכה אולם הנכות התפקודית שלו נפגעה אנושות.

בדרך כלל דנים בגובה הפיצוי לאחר שנקבעת דרגת נכותו הרפואית של הנפגע, כלל שדרגת הנכות גבוהה יותר כך הפיצוי יהיה גבוה יותר.

כמו בתביעות נזקי גוף אחרות, הפיצויים בתביעות בגין תאונות דרכים מורכבים ומוערכים לפי ראשי נזק, להלן מספר דוגמאות:

  1. כאב וסבל מי שנפגע בתאונת דרכים זכאי לקבל פיצוי עבור כאב וסבל שנגרמו לו בעקבות תאונת הדרכים, כולל עוגמת נפש. בתקנות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים נקבע מנגנון מיוחד לדרך חישוב הפיצוי עבור כאב וסבל וזאת בהתאם לגובה הנכות שנוצרה לנפגע ומספר הימים בהם הוא היה מאושפז.
  2. הפסדי השתכרות נפגע בתאונת דרכים יכול לדרוש פיצוי בגין הפסדי השתכרות בעבר והפסדי השתכרות עתידיים. בהפסדי שכר בעבר הוא יפוצה לפי שכרו, תקופת אובדן כושר העבודה והיעדרותו בפועל ממקום עבודתו. בהפסדי שכר בעתיד הוא יפוצה לפי הנכות שנקבעה לו, פוטנציאל השתכרותו וההפסד הצפוי לו עד לגיל הפרישה.
  3. הוצאות רפואית הנפגע זכאי לקבל החזר כספי עבור טיפולים רפואיים מחוץ לקופת החולים, תרופות ועזרים רפואיים.
  4. הוצאות על נסיעות הנפגע זכאי לדרוש החזרים על הוצאות שנאלץ להוציא עבור נסיעות לטיפולים רפואיים או נסיעות אשר נובעות באופן ישיר מהמוגבלות שנוצרה לו עקב התאונה.
  5. הוצאות על עזרה וסיעוד הנפגע רשאי לדרוש החזר כספי על עזרה וסיעוד שניתנו לו, גם אם באופן זמני. בהוצאה זו נכללת לא רק עזרה סיעודית מקצועית שהנפגע שילם עבורה, אלא גם עזרה מבן משפחה אשר לא ביקש על כך תשלום.
  6. הפסדי פנסיה הנפגע זכאי לקבל פיצוי עבור הפסדי פנסיה ותשלומים סוציאליים, זאת לפי הפסד השכר הצפוי לו ואובדן ההפרשות הצפויות לפנסיה.

מי אחראי על מימון הטיפול הרפואי?

משנת 2010 מי שאחראי על מימון הטיפול הרפואי של נפגעי תאונות דרכים הן קופות החולים ובנוסף הנפגעים זכאים לפטור מהשתתפות עצמית עבור טיפולים הכלולים בסל הבריאות אשר עליהם לעבור עקב הנזק שנגרם להם בתאונת הדרכים.

האחריות למימון טיפולים רפואיים שאינם נכללים בסל הבריאות ונזקים אחרים, נמצאת בידיהן של חברות הביטוח בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

סוגי פיצוי וזכויות במוסדות המדינה

נפגעי תאונות דרכים ושאירים של נפגעי תאונות דרכים יכולים לפנות למוסד לביטוח לאומי על מנת לקבל עזרה כספית. כאשר נגרם לנפגע נכות הוא יוכל לבקש לברר את זכאותו לקצבת נכות כללית, וכאשר מדובר בתאונת דרכים שגרמה למוות תשולם לבני משפחת הנפטר קצבת שאירים.

חוק ביטוח נפגעי תאונות מפצה את מי שנפגע בתאונה ועקב התאונה איבד את יכולתו לתפקד בדמי תאונה, אשר משולמים לכל היותר בעד 90 ימים של אובדן כושר התפקוד ויש להגיש את התביעה לקבלתם בתוך 90 יום מקרות התאונה. על הנפגע לעמוד בכל הקריטריונים הבאים:

  1. הוא תושב ישראל שהיה מעורב בתאונה
  2. הוא עובד שכיר או עצמאי (שאין מסוגל לעבוד בעבודתו או בעבודה מתאימה אחרת), או, מי שהוא לא עובד שכיר או עצמאי (אין הוא מאושפז בבית חולים או מרותק למיטתו), או, עקרת בית שאינה יכולה לעסוק בעבודות משק הבית.
  3. עליו להיבדק על ידי רופא בתוך 72 שעות ממועד התאונה (לעיתים המוסד לביטוח לאומי מאשר הארכה של שבועיים).

דמי תאונה לא משולמים במקרים הבאים:

  1. אם הנפגע זכאי באותה תקופה לתשלום בשל אובדן כושר עבודה או תפקוד מטעמים בריאותיים על פי חוק, לרבות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
  2. התאונה ארעה בזמן העבודה ועקב העבודה (הנפגע במקרה זה יהיה זכאי לקבל דמי פגיעה).
  3. אדם שהתאונה ארעה לו כאשר הוא שהה במוסד טיפולי או סיעודי.
  4. אזרחים המשרתים בצה"ל.
  5. אזרחים הנמצאים במאסר.

כאשר תאונת דרכים מוכרת כתאונת עבודה ואם הוכרו לנפגע אחוזי נכות תבורר זכאותו לקבלת טיפול רפואי חינם מקופת החולים וכן קבלת דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי. על הנפגע לעמוד בפני ועדה רפואית אשר תקבע את אחוזי נכותו, ובהתאם לכך הוא יהיה זכאי לקבלת קצבת נכות או למענק נכות והטבות נוספות שמטרתן לעזור לו להשתקם.

נפגע בתאונת דרכים שהוכרו לו מעל 50% נכות זכאי לתשלום מופחת של מס רכישה בקניית דירת מגורים. את ההנחה (0.5% בלבד) ניתן לקבל על מס רכישה פעמיים במהלך החיים, כאשר בני זוג מעוניינים לרכוש יחד דירה ואחד מהם הוכר כנכה, שניהם יהיו זכאים לקבל את ההנחה.

בנוסף, לנפגע תאונת דרכים יש זכות ייחודית לבקשת תשלום תכוף, כלומר, הנפגע יכול לדרוש מחברת הביטוח תשלומים מידיים שבעזרתם הוא יוכל לכסות הוצאות מחייה דחופות הנובעות מהיעדר הכנסה עקב התאונה. תשלום זה מהווה חלק מהסכום הסופי שיקבע לנפגע עד להחלטה הסופית בעניין הפיצויים.

חשיבות הייעוץ מקצועי

התביעה בתאונות דרכים היא שונה בתכליתה מתביעות נזיקיות בתחומים אחרים, וניתן לראות שישנן הקלות משפטיות ובירוקרטיות רבות לנפגעי תאונות דרכים.

כדי למצות את מירב הזכויות וכדי לקבל את הפיצוי המקסימלי מומלץ להתייעץ במהירות האפשרית עם עורך דין אשר מתמחה בתחום זה.