נזקי גוף בעקבות תאונת עבודה / פגיעה בעבודה

תאונות עבודה / פגיעה בעבודהההגדרה הקלאסית של תאונת עבודה או פגיעה בעבודה היא אירוע בו עובד נפגע בזמן עבודתו או עקב עבודתו אצל מעבידו, לרבות פגיעה של עצמאי תוך כדי עבודתו.

סעיף 79 לחוק הביטוח לאומי [נוסח משולב] התשנ"ה – 1995 מגדיר את תאונת העבודה כתאונה שארעה לאדם תוך כדי עבודה אצל מעסיקו או מטעמו. החוק מרחיב את ההגדרה הקלאסית והוספו לה מקרים נוספים אשר עלולים להיחשב כתאונת עבודה, כגון: תאונה שארעה לעובד בדרכו למקום העבודה או בחזרה ממנו ותאונה אשר ארעה לעובד בזמן הפסקת אוכל.

בנוסף, סעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי קובע חזקת סיבתיות אשר קובעת כי כאשר תאונה התרחשה במהלך העבודה, חזרה שמדובר בתאונת עבודה. על כן, במקרים בהם ארעה פגיעה גופנית לעובד במהלך עבודתו הוא יכול לטעון להתקיימות חזקת הסיבתיות ובכך להעביר את הנטל לכתפי המוסד לביטוח לאומי. חזקת הסיבתיות תקפה אך ורק לעובדים שכירים ולא לעובדים עצמאיים.

תאונת עבודה היא אירוע פתאומי, אשר נגרם על ידי גורם חיצוני לגופו של העובד אשר פוגע בגופו וכתוצאה מכך נגרם לעובד נזק, לדוגמא: עובד מחליק במקום עבודתו, תוך כדי העבודה, על שלולית של שמן ושובר את רגלו.

כדי שתאונה תוכר כתאונת עבודה יש להוכיח שני קריטריונים: שהתאונה התרחשה בזמן העבודה ושהתאונה נגרמה עקב העבודה עצמה, יש לזכור שזמן העבודה מתחיל כאשר העובד יוצא מביתו למקום העבודה ועד שהוא חוזר אליו ממקום העבודה. כמו כן, יש להראות קשר סיבתי בין הנזק שנגרם לעובד לבין התאונה ובנוסף לכך יש להראות קשר ישיר בין התאונה לעבודה.

סוגי פגיעות בעבודה

ניתן לחלק את תאונות העבודה לשלושה סוגים: מחלת מקצוע, תאונת עבודה ומיקרו טראומה.

תאונת עבודה – היא תאונה שארעה לעובד במהלך שעות העבודה ועקב תנאי העבודה.

מחלת מקצוע היא מחלה שנגרמה לעוד עקב תנאי עבודתו. ישנה רשימה סגורה של מחלות אשר מוכרות כמחלות מקצוע על ידי המוסד לביטוח לאומי, לכן אם המחלה לא מנויה כמחלת מקצוע גם במקרים בהם ניתן להצביע על קשר ישיר בין המחלה לעבודה היא לא תוכל להיחשב כמחלת מקצוע, אלא אם כן הוכחה מיקרו טראומה.

מיקרו טראומה – תורת המיקרו טראומה טוענת שעלולות להיות פגיעות מינימליות אשר בפני עצמן, כאירוע בודד, לא גורמות לנזק משמעותי, אולם לאורך זמן הן עשויות להתפתח לכדי פגיעה, לדוגמא: עובד אשר כחלק מעבודתו עליו להרים משקלים כבדים, במשך הזמן קרוב לוודאי שהפעולה החוזרת והנשנית גרום לו לנזק משמעותי בגב או קלדנית שחלתה בפרקי ידיה לאחר שנות עבודה רבות.

סוגי הפגיעה

תאונות עבודה ופגיעות בעבודה הן לא רק פגיעות פיזיות, אלא גם פגיעות נפשיות והן ונחשבות לנזק גופני ממש ככל נזק גופני אחר.

נזק נפשי עשוי להיגרם לאדם בעקבות טראומה עקב תאונה או בעקבות פגיעת גוף שהובילה לתגובה נפשית חריפה. כדי שנזק נפשי יוכר כנזק גופני שבגינו יוכרו לעובד אחוזי נכות על הפגיעה להיות משמעותית, למשל: מחלת נפש או פוסט-טראומה, תגובה רגשית מינורית אשר נתלווה לפגיעה גופנית אינה מספיקה לצורך הכרה באחוזי נכות, גם אם הפגיעה הגופנית היא קשה.

פוסט-טראומה היא תגובה נפשית חריפה לאירוע הנזיקי אותו חווה הנפגע, בתסמונת זו האדם משחזר את הפגיעה שחווה באופן בלתי נשלט ואובססיבי. פוסט-טראומה לרוב מתבטאת בקשיי ריכוז, דיכאון, חוסר מנוחה, קושי בשינה וכדומה. אחוזי הנכות בגין פוסט-טראומה יקבעו בהתאם למידת חומרתה.

מחלת נפש יכולה להיגרם לנפגע עקב פגיעה גופנית קשה, למשל איבוד גפיים, ואי יכולת להתמודד ולהסתגל למצבו הגופני והבריאותי אשר ארעו עקב התאונה. סוג נוסף של נזק נפשי אשר בגינו תוכר לנפגע נכות הוא כאשר כתוצאה מהתאונה פורצת מחלת נפש שלא הייתה פעילה עד כה, אך התפרצה בעקבות התאונה.

את מי תובעים?

עובד אשר נפגע במסגרת עבודתו יכול להגיש תביעה נגד מספר גורמים, בהתאם לנסיבות המקרה, לדוגמא: המוסד לביטוח לאומי, המעביד וחברת הביטוח אשר מבטחת אותו, חברת הביטוח שמבטחת את העובד, עובד אחר שגרם לפגיעתו של הנפגע, אדם אחר שאינו עובד אשר גרם לפגיעה ואם מדובר בתאונת דרכים שהתרחשה בזמן העבודה ניתן לתבוע את חברת הביטוח של הרכב הפוגע.

הגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי

על הנפגע לפנות למוסד לביטוח לאומי אשר נמצא באזור מגוריו, המוסד לביטוח לאומי יזמן אותו לפגישה עם ועדה רפואית בה הוא יצטרך להציג מסמכים וחומרים רפואיים המעידים על פגיעתו, ובהתאם לממצאיה של הוועדה יקבעו אחוזי נכות – נכות זמנית או צמיתה, אם יש בכך צורך. יש לציין שיש להגיש את התביעה למוסד לביטוח לאומי תוך 12 חודשים מהמועד בו ארעה התאונה.

הגשת תביעה נגד המעביד

על כל מעביד חלה חובה, מכוח החוק והפסיקה, לדאוג לביטחון עובדיו, לכן מעסיקים רבים מבטחים את עצמם בפוליסה אשר נקראת "חבות מעבידים" אשר תכליתה לשפות את המבוטח על חבות שעשויה לחול עליו במקרה של נזקים גופניים, נזקים נפשיים או שכליים ובמקרים של מוות כתוצאה מתאונה או מחלה שאירעו למי מעובדיו תוך כדי ועקב עבודתם עבורו.

אם כך, במקרה של תאונת עבודה או פגיעה בעבודה יש לפנות למעביד כדי לברר אם הוא מכוסה בפוליסת חבות מעבידים, במידה וכן יש לברר מי היא חברת הביטוח המבטחת אותו וכן את מספר הפוליסה.

יש לציין במקרים של תאונת עבודה יהיה ניתן לתבוע את המעביד ואת חברת הביטוח המבטחת אותו רק במקרים שבה ישנה התרשלות מצד המעביד (למשל: הכשרה לא מספקת, תנאי עבודה לא נאותים, אי שמירה על כללי בטיחות ועוד).

הגשת תביעה נגד חברת הביטוח בה מבוטח העובד הנפגע

כמעט בכל פוליסת ביטוח חיים וביטוח מנהלים שיש נספח העוסק בביטוח אובדן כושר עבודה או נספח לביטוח נכות עקב תאונה.

סוגי הפיצוי והזכויות במוסדות המדינה

נפגע שהמוסד לביטוח לאומי הכיר בו כנפגע עבודה זכאי לריפוי החלמה ושיקום רפואי הכרוכים בפגיעתו וכאשר הצורך בטיפול מתעורר בעקבות הליקויים שהוכרו על ידי המוסד לביטוח לאומי. הריפוי כולל: אשפוז, אשפוז סיעודי או טיפול סיעודי בביתו של הנפגע, ניתוחים, צילומים, אביזרים רפואיים וכל טיפול לו הוא זקוק לצורך החלמה ושיקום.

בנוסף, נפגע בתאונת עבודה שיש לו אישור רפואי לכך שהוא אינו יכול לעבוד, זכאי לקבל דמי פגיעה אשר מהווים פיצוי על אובדן ההכנסה או השכר. כדי לקבל את דמי הפגיעה על הנפגע לעמוד בכל התנאים הבאים:

  1. הוא מבוטח בביטוח נפגעי עבודה.
  2. בשל פגיעת עבודה הוא אינו יכול לעבוד יותר בעבודתו או בעבודה מתאימה, זאת בהתאם לאישור רפואי.
  3. הוא מחזיק בתעודת אי כושר עבודה בה מצוינות פגיעות וכן התקופה בה הוא אינו כשיר לעבוד.
  4. הוא לא עבד בתקופה בה הוכר לו אי כושר עבודה.

דמי הפגיעה ישולמו לנפגע בתאונת עבודה בעד פרק הזמן בו הוא לא עבד, אולם לא יותר מ-13 שבועות (91 ימים לרבות שבתות וחגים) אשר מתחילים להיספר יום לאחר מועד התאונה.

במקרים מסוימים יהיה ניתן לקבל פיצוי מהמוסד לביטוח לאומי, בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו על ידי הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי:

  • אם הוכרה לנפגע נכות צמיתה בשיעור נמוך מ-5%, הוא לא יהיה זכאי לקבל פיצוי מהמוסד לביטוח לאומי.
  • אם הוכרו לנפגע בין 5% נכות ל-19% נכות, הנפגע יהיה זכאי לקבל פיצוי נכות חד פעמי.
  • אם הוכרו לנפגע אחוזי נכות בשיעור הגבוה מ-20%, הנפגע יהיה זכאי לקבל קצבת נכות חודשית ותעודת נכה.
  • נפגע שמקבל קצבת נכות מעבודה אשר הוכרו לו מעל ל-60% נכות זכאי לקבל תו חניה ממשרד התחבורה.
  • נכה עבודה אשר הוכרו לו 100% נכות, ובתנאים מסוימים 90% נכות, זכאי לפטור מתשלום מס הכנסה ועליו להגיש לכך בקשה לפקיד השומה הקרוב למקום מגוריו.
  • נכה עבודה שדרגת נכותו היא צמיתה ובשיעור של 50% לפחות מפגיעה אחת, וכן נכה שדרגת נכותו היא צמיתה ובשיעור של 90% לפחות ממספר פגיעות זכאים לקבלת הנחה במס רכישה.
  • נכה עבודה בעל דרגת נכות בשיעור של לפחות 90% זכאי לקבלת הנחה בארנונה, המוסד לביטוח לאומי מעביר כל שנה לרשויות המקומיות רשימת נכים שעשויים להיות זכאים להנחה.

אופן חישוב הפיצוי

ברוב המכריע של המקרים עניין גובה הפיצויים נידון לאחר שנקבעה לנפגע דרגת נכות רפואית, וכמובן שככל שנקבעת דרגת נכות גבוהה יותר כך הפיצוי יהיה גבוה יותר. כמעט תמיד תהיה מחלוקת בין הצדדים לגבי גובה נכותו של התובע והצדדים מגישים לבית המשפט חוות דעת סותרות. ברוב התביעות הנזיקיות יש קודם לברר את סוגיית גובה הנכות ורק לאחר מכן נדונה שאלת חומרת הנזק וגובה הפיצוי.

כמו בכל תביעת נזיקין אחרת, הפיצויים מוערכים לפי ראשי נזק, כלומר רכיבי נזק שונים שאירעו לנפגע, נרחיב על מספר ראשי נזק:

1. כאב וסבל

נפגע בתאונת עבודה זכאי לפיצוי בגין כאב וסבל (ברכיב זה נכללים גם פיצויים בגין עוגמת נפש וצער) שהוא חווה בעקבות התאונה. המאפיינים העיקרים לפיהם מחשבים פיצוי זה הם:

  • גובה הנכות- כפי שצוין לעיל, ככל הנכות גבוהה יותר כך הפיצוי יהיה גבוה יותר ולהפך.
  • גיל הנפגע- אם התאונה אירעה לנפגע כשהוא בגיל צעיר יחסית הוא יצטרך לסבול למשך יותר זמן, כלומר, ככל שהנפגע הוא צעיר יותר ויש לו יותר זמן להתמודד עם הפגיעה כך הפיצוי יהיה גבוה יותר.
  • ימי אשפוז- נפגעים שאושפזו בבית החולים ונפגעים שאושפזו בבית החולים לתקופות ארוכות יזכו בפיצוי גבוה יותר מאשר נפגעים שלא היו מאושפזים.
  • שיקולים נוספים- ישנם שיקולים נוספים אשא נלקחים בחשבון לדוגמא: עד כמה הפגיעה מפריעה לנפגע בחיי היום יום שלו, אם הנפגע סובל מפגיה שהיא בעיקרה אסתטית, כמו צלקת גדולה בפניו, רוב הסיכויים שהוא יקבל על כך פיצוי הולם בראש נזק זה.

כאשר תאונת העבודה היא תאונת דרכים, חלות תקנות שהותקנו מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, אשר קובעות מנגנון ייחודי לצורך קביעת הפיצוי עבור כאב וסבל לנפגעי תאונות דרכים. החישוב נעשה לפי גובה הנכות וימי האשפוז, ככל שנקבעו לנפגע אחוזי נכות גבוהים יותר וככל שהנפגע היה מאושפז יותר ימים הפיצוי יהיה גבוה יותר עבור ראש נזק זה, ולהפך.

בפסיקה התגבשה אמת מידה עבור תאונת עבודה שהיא אינה תאונת דרכים, לפיה יש לפסוק כאב וסבל בשיעור קרוב ככל הניתן לכפל הפיצוי עבור כאב וסבל שהיה נספק אם היה מדובר בתאונת דרכים. לכאורה, נראה שהדבר מרע עם נפגעי תאונות הדרכים אולם, יש לזכור שנפגעי תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה, אינם צריכים להוכיח את אחריותו של הגורם המזיק (ולא את זהותו) ואילו נפגעי תאונת עבודה שאינה תאונת דרכים מוכרחים להוכיח את סוגיית האחריות.

2. הפסדי השתכרות

נפגע בתאונת עבודה זכאי לדרוש פיצוי בגין הפסדי השתכרות. בראש נזק זה יש חשיבות לגובה אחוזי הנכות שנקבעו לנפגע ולסוג שהליקוי הגופני שנגרם לו, תוך התחשבות במקצועו ותחום עבודתו. ככל שאחוזי הנכות שנקעו לנפגע גבוהים יותר, כך הפיצוי בראש נזק זה יהיה גבוה יותר.

ישנה הבחנה בין הפסדי השתכרות בעתיד והפסדי השתכרות בעבר:

הפסדי השתכרות בעבר- הפסדי השתכרות בעבר נוגעים לפרק זמן המתחיל ממועד קרות האירוע המזיק ועד למועד בו נערך תחשיב הנזק על ידי בית המשפט, תקופה זו יכולה להימשך מספר שנים. נטל ההוכחה מוטל על הנפגע ועליו להציג לבית המשפט נתונים המעידים על השתכרותו לפני התאונה ואחרי התאונה על מנת להוכיח את שיעור הפסד ההשתכרות שנוצר לו בעקבות התאונה. על עובד שכיר להציג תלושי שכר ועל עצמאי להציג שומות מס.

הפסדי שכר עתידיים- הפסדי שכר עתידיים נוגעים לפרק זמן המתחיל במועד קביעת הפיצויים ועד לסיום תקופת עבודתו הצפויה של הנפגע. לרוב תקופה זה נמשכת עד שהנפגע מגיע לגיל 67 ולעיתים יותר, בעיקר כאשר מדובר בעצמאיים במקצועות חופשיים.

גובה הפיצוי עבור הפסדי שכר עתידיים תלוי מטבע הדברים בגילו של הנפגע, ככל שהוא צעיר יותר ונותרו לו יותר שנים לעבוד כך הפיצוי בראש נזק זה יהיה גבוה יותר.

גם הפסדים עתידיים תלויים במידה רבה בנתוני השתכרותו ומצבו התעסוקתי של הנפגע טרם תאונת העבודה. כך גם, אם הפגיעה גרמה לכך שהעובד אינו יכול לשוב ולעסוק בעבודתו הקודמת (לדוגמא: פגיעה בכף היד של מנתח או גנן)ף הפיצויים בגין ראש נזק זה יהיו גבוהים יותר משום שזוהי פגיעה תפקודית.

כאשר הנפגע הוא צעיר מאוד ועוד לא נכנס למעגל העבודה (למשל: צעיר לפני גיוס שעובד בעבודה זמנית), הפסדיו העתידיים יוערכו לפי השכר הממוצע במשק. אולם, בית המשפט יכול לפסוק פיצויים גבוהים או נמוכים יותר מהשכר הממוצע במשק אם הוצגו בפניו הוכחות לגבי פוטנציאל ההשתכרות העתידי של הנפגע לולא נפגע בתאונת העבודה.

דרך הערכת ההפסדים העתידיים נעשית בצורה זו: נקבעת נכות תפקודית שנוצרה לנפגע עקב תאונת העבודה ולאחר מכן נקבע פרק הזמן לגביו יש לחשב את הפסדי ההשתכרות (כפי שצוין לעיל, בדרך כלל גיל 67).

3. הוצאות ועזרה

נפגע בתאונת עבודה זכאי לקבל חזרה כספים שהוציא בעקבות התאונה, למשל: הוצאות רפואיות, החזרי נסיעות, ציוד, תרופות.

הוצאות רפואיות – לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 והתקנות שהותקנו מכוחו המוסד לביטוח לאומי נושא בכל ההוצאות הרפואיות שעל הנפגע להוציא בעקבות התאונה. כאשר מדובר בהוצאות רפואיות עבור גורמים מוסדיים, כמו בית חולים או קופת חולים, רוב הנפגעים לא נתקלים בקשיים ומכך שהנפגע אינו זכאי לקבל פיצוי עבור תשלומים אלו משום שהם מכוסים על פי חוק.

יחד עם זאת, לעיתים הנפגע נזקק לטיפול רפואי שאינו קשור למסגרת של קופת החולים, למשל טיפול אצל רופא מומחה או אצל מטפל פרטי. במקרים כגון אלו, הנפגע זכאי לקבלת החזר כספי עבור הוצאותיו הרפואיות.

בנוסף לכך, הנפגע גם זכאי לקבל החזר עבור תרופות ועזרים שונים שאינם חלק מסל הבריאות ואינם מכוסים על ידי קופת החולים (או מכוסים חלקית). חשוב לזכור שעבור כל החזר שמבקשים יש להראות קבלה המעידה על התשלום, ולכן חשוב להיות מסודרים ולשמור את כל הקבלות.

החזר עבור נסיעות- ישנם שני סוגי הוצאות בגין נסיעות: הוצאות נסיעה לצורך קבלת טיפול רפואי והוצאות נסיעה אשר קשורות באופן ישיר למוגבלות שנגרמה לנפגע בעקבות תאונת העבודה.
לדוגמא: אדם נפגע בעבודתו וכעת רגלו הושמה בגבס, ניתן להניח שיהיה עליו להוציא כספים רבים כדי להתנייד, אפילו לטווחים קצרים.

כמו הוצאות רפואיות, כדי לקבל החזרים על נסיעות יש להציג קבלות המעידות על ההוצאה ולכן יש לשמור את כל הקבלות בצורה מסודרת.

עזרה וסיעוד- לעיתים נפגע בתאונת דרכים זקוק לעזרה ולסיעוד בעקבות הפגיעה שנגרמה לו, לעיתים מדובר בתקופה זמנית ולעיתים מדובר על עזרה קבועה, בהתאם לחומרת וסוג הפגיעה.

ניתן לקבל החזר כספי עבור: עזרה שניתנה על ידי בן משפחה, בין אם תשלום או ללא תשלום, עזרה סיעודית, מטפלת עבור הילדים, עוזרת בית וכדומה.

כאשר מדובר בעזרה של קרוב משפחה אשר לא קיבל על כך תשלום מתבצעת הערכת שווי של העזרה, כולל הפסד שכר שנגרמו לבן המשפחה המטפל, תוך לקיחה בחשבון את חומרת הפגיעה והיקף העזרה שניתנה.

כאשר מדובר בעזרה שהתקבל עבורה תשלום, יש להציג קבלות ותיעוד מתאים בדבר הצורך בעזרה וגובה התשלומים שהוציא הנפגע. בתביעתו יכול הנפגע גם לבקש החזרים עבור הוצאות עתידיות בגין עזרה וסיעוד.

הוצאות מיוחדות- לפעמים בשל תאונת העבודה הנפגע צריך להוציא כספים עבור הוצאות מיוחדות, כגון פגיעה קשה שהובילה לכך שהנפגע זקוק לכיסא גלגלים, הליכון או כל מתקן אחר, או, כאשר הנפגע צריך לעבור דירה בגלל הפגיעה (למשל אם הוא גר בקומה שלישית ללא מעלית והוא מרותק לכיסא גלגלים) או לבצע התאמות בדירתו הנוכחית.

במקרים כאלה, הנפגע זכאי לדרוש החזר מהמוסד לביטוח לאומי או מהגורם המזיק.

בנוסף, הנפגע זכאי לקבל גם החזרי פנסיה ותשלומים סוציאליים והחזר הוצאות משפט.

תקופת התיישנות

לרוב, תקופת ההתיישנות התביעה בגין נזקי גוף שנגרמו עקב תאונת עבודה היא 7 שנים ממועד התאונה, אולם ישנם שני חריגים עיקריים אשר מאריכים את תקופת ההתיישנות:

החריג הראשון חל כאשר גילוי הנזק מתרחש לאחר מועד התאונה, ולכן תקופת ההתיישנות של 7 שנים מתחילה להיספר ממועד גילוי הנזק או מהמועד בו היה יכול האדם הסביר לגלות את הנזק. יחד עם זאת, יש לזכור שבכל מקרה התביעה תתיישן לאחר 10 שנים ממועד התאונה, גם אם הנזק התגלה רק לאחר 5 שנים.

החריג השני חל כאשר הנפגע נמצא בחוסר הכרה או במצב נפשי קשה ולכן הוא אינו מסוגל להגיש את תביעת הפיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לו עקב תאונת העבודה. במקרה כזה, ספירת ההתיישנות חלה כאשר הוא יחזור למצב רפואי בו הוא מסוגל להגיש את התביעה או כאשר בית המשפט ימנה לו אפוטרופוס.

חשוב לזכור שמועד הגשת התביעה, הוא מועד הגשת התביעה לבית המשפט ולא לחברת הביטוח של הגורם המזיק, כל עוד לא הוגשה תביעה לבית המשפט תקופת ההתיישנות ממשיכה להיספר.

ייעוץ מקצועי לנפגעים בתאונות עבודה

תאונת עבודה היא אירוע ספונטני אשר ארע לעובד ואשר נגרם על ידי גורם חיצוני לגופו של העובד, במהלך עבודתו ותוך כדי עבודתו. כפי שצוין לעיל, זמן העבודה מתחיל כאשר העובד יוצא מביתו למקום העבודה ועד אשר הוא מגיע חזרה לביתו לאחר סיום עבודתו.

נפגעי תאונת עבודה יכולים לתבוע פיצויים והחזרים כספיים מהמוסד לביטוח לאומי ומגורמים נוספים בהתאם לנסיבות המקרה.

הגורם העיקרי אשר אחראי לעזור לנפגע הוא המוסד לביטול לאומי ובהתאם לנסיבות הנפגע בתאונת עבודה עשוי להימצא זכאי לקבלת הנחות והטבות ממוסדות נוספים.

אם נפגעת בתאונת עבודה, כדי לקבל את מלוא הזכויות המגיעות לך מומלץ להיוועץ עם עורך דין המתמחה בתחום על מנת לקבל הכוונה משפטית ועזרה מול המעביד ומול המוסד לביטוח לאומי.