תביעת רשלנות רפואית בגין נזקי גוף

תביעת רשלנות רפואית בגין נזקי גוףרשלנות רפואית היא אחד ממקרי הרשלנות הנפוצים והכואבים ביותר אשר מלווה בצער רב, המון סימני שאלה ותחושת חוסר אונים. כאשר אדם ניגש לקבל טיפול רפואי הוא שם את כל מבטחו במערכת הרפואית, בצוות הרפואי וברופא המטפל שלו. מטבע הדברים האדם שם את חייו בידיהם של הגורמים הרפואיים, משום שלו אין את הידע והכלים לטפל בעצמו, בנוסף, אין למטופל הרגיל את היכולת להעריך את טיבו של הטיפול עד שמאוחר מידי.

המערכת הרפואית בנויה כולה מבני אנוש, ובני אנוש עושים טעויות אנוש, על כן, גם רופאים עשויים לעשות טעויות במהלך עבודתם ממש כמו כל בעל מקצוע שנותן שירות. מוסכניק יכול להתרשל ולפגום כלי רכב, רואה חשבון עשוי להתרשל ולגרום לכך שלקוחותיו ישלמו יותר ממה שהם היו צריכים לשלם, אולם רופא, אם הוא מתרשל, זה יכול לעלות למטופל שלו בחייו. טעות, התרשלות, של רופא היא עניין של חיים ומוות.

כאשר רופא מתרשל בעבודתו וגורם נזק למטופל שלו הפגיעה עשויה להישאר עם המטופל למשך שנים רבות או אפילו למשך שארית חייו, ולעיתים אף לגורם למוות.

במקרים של רשלנות רפואית, המטופל הנפגע אינו לבד ואינו חסר אונים. למרות שאין חוק ספציפי אשר דן ברשלנות רפואית, המערכת המשפטית מגינה על נפגעי רשלנות רפואית בעזרת פקודת הנזיקין [נוסח חדש]. בית המשפט גוזר את דיני הרשלנות הרפואית מסעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין, שם מוגדרים התנאים לקיומה של עוולת הרשלנות.

זכותו של הנפגע מרשלנות רפואית לנצל את הכלים המשפטיים העומדים לרשותו על מנת לדרוש פיצוי נאות מהגורם הרפואי המזיק, על מנת לשקם את חייו ולקבל את מיטב הטיפולים הרפואיים. ניתן לדרוש פיצוי עבור פגיעות פיזיות ו/או נפשיות, פגיעות זמניות ו/או פגיעות בלתי הפיכות.

הדרך לקבלת פיצויים עקב רשלנות רפואית מתבצעת באמצעות תביעה משפטית בגין רשלנות רפואית כנגד הגורם המזיק. על מנת להתחיל תביעה שכזו יש קודם כל לפנות לעורך דין אשר מתמחה בתחום הרשלנות הרפואית הספציפית שארע לכם.

עורך הדין יוכל לשמוע את פרטי המקרה ולבחון את המסמכים הרפואיים שברשותכם, כדי להבין אם בכלל התרחשה רשלנות רפואית ואם ישנה עילת תביעה. רק עורך דין אשר מתמחה בתחום יוכל להגיד לכם אם יש בידכם עילת או שמא לאו, האדם הרגיל אינו בקיא בחקיקה או בתהליכים הרפואיים ואילו עורך הדין המתמחה בתחום מכיר את העגה הרפואית, את התקנות ואת הסטנדרטים הרפואיים וכמובן, את הדרישות של מערכת המשפט בתביעות מסוג זה.

עורכי דין מנוסים יוכלו להגיד לכם בתוך זמן קצר, אם יש בידכם עילת תביעה, אם כדאי לכם להגיש את התביעה, מהם סיכויי הצלחתה ומהו סכום הפיצוי הריאלי שתקבלו. יש לציין שחשוב מאוד לפנות לעורך דין אשר מתמחה בתחום הנזק הרפואי שארע לכם משום שהוא כבר בקיא בתהליך התביעה ויש לו ניסיון קודם שיכול לעזור לתביעה שלכם, ותביעה שכזו עשוי להגיע גם למיליוני שקלים שיעזרו לכם להעלות את איכות חייכם.

במאמר זה נדון בסוגים השונים של רשלנות רפואית ונרחיב על כמה מהם, נדון בסוגי הפגיעות, איך מוכיחים תביעת רשלנות רפואית, מה החוק דורש ועוד.

סוגים של רשלנות רפואית

רשלנות רפואית יכולה להתרחש בכל תחום רפואי ועל ידי כל גורם במערכת הרפואי, החל מפקידה, אחות, מטפל ברפואה משלימה ועד כמובן, לרופא. על כן, ניתן להבין שישנם סוגים רבים של רשלנות רפואית ולא ניתן לכסות את כולם במאמר אחד. לכן, נבחר מספר נושאים עיקריים ונרחיב עליהם.

יש לציין שישנם שלושה אופנים עיקריים להתבטאותה של הרשלנות הרפואית: רשלנות רפואית בעת מתן טיפול רפואי, רשלנות רפואית שהיא למעשה היעדר של הסכמה מדעת של המטופל ורשלנות רפואית שנעשתה כתוצאה מפגיעה באוטונומיה.

רשלנות רפואית במעקב הריון

כאשר אישה נמצאת בהריון עליה לעבור בדיקות רבות שהרופא שלה אחראי להפנות אותה אליהן, הרופא מחויב להפנות אישה גם לבדיקות שנמצאות בסל הבריאות וגם לבדיקות שאינן נמצאות בסל הבריאות.

רשלנות רפואית במעקב היריון יכולה להתבטא במגוון דרכים, לדוגמא: רשלנות בבדיקות גנטיות, רשלנות במעקבי גדילה, רשלנות בביצוע בדיקות במהלך ההיריון, אי שליחת האישה לבדיקות מתאימות, פענוח לא נכון של בדיקות ועוד.

הסיבה לכך שהאישה עוברת את כל הבדיקות הללו היא על מנת לוודא שייוולד לה תינוק בריא, מבחינה גופנית ומנטלית, ואחת מטענות התביעה במקרה של רשלנות רפואית במעקב היריון היא פגיעה באוטונומיה, כלומר, שנשללה מהאישה האפשרות לבצע החלטה מושכלת בנוגע להריון, האם להמשיכו או לסיימו כדי לא להביא לעולם ילד בעל מום שיחיה את חייו בסבל.

רשלנות רפואית בלידה

רשלנות רפואית במעקב הריון ורשלנות רפואית במהלך הלידה הם תחומים כואבים במיוחד משום שמדובר בעובד, תינוק, חסר ישע שנפגע עוד לפני שהספיק להתחיל את תהליך החיים.

רשלנות רפואית בלידה יכולה להתרחש ממספר גורמים, לדוגמא: אי שליחה לניתוח קיסרי בזמן, שימוש לקוי בלידה מכשירנית, אי זיהוי מצוקה עוברית, חוסר ניסיון של הצוות הרפואי ועוד.

הפגיעה במקרים אלו חמורה ביותר, האישה עברה הריון תקין לחלוטין, אך ברגע האמת הצוות הרפואי כשל וגרם לכך שתינוקה יסבול ממומים שהם ברוב הפעמים אינם הפיכים.

רשלנות בניתוחים

מטבע הדברים כל ניתוח, מהקטן ביותר למסובך ביותר, הוא הליך פולשני שמלווה בסיכונים רבים. המנתח פולש לגופו של המנותח בעזרת מכשירים זרים כדי לבצע את הפעולה הכירורגית, ולכן כל טעות הכי קטנה וכל רשלנות הכי קטנה יכולה להיות הרת גורל בצורה הרסנית.

יש לזכור שבניתוחים הרשלנות עשויה להתבצע עוד לפני הניתוח עצמו. על הרופא החובה לתת למטופל מידע לגבי כל הסיכונים שכרוכים בהליך ולגבי אופציות חלופיות, בנוסף, על הרופא לעשות זאת במילים פשוטות ולוודא שהמטופל אכן הבין את אשר נאמר לו, הדבר נקרא הסכמה מדעת. כאשר רופא אינו מיידע בצורה ברורה את המטופל בדברים אלו ונגרם למטופל נזק, הוא עשויי להימצא חייב ברשלנות רפואית.

רשלנות בניתוחים יכולה להתבטא במגוון דרכים ואף עוד לפני קיום הניתוח עצמו ולאחריו, לדוגמא: מניעת ההסכמה מדעת של המטופל, השארת חפץ זר בתוך גופו של המנותח, מעקב לא ראוי אחר התאוששות המנותח ועוד.

כפי שצוין לעיל, ישנם סוגים רבים של רשלנות רפואית, והיא עשויה להתרחש במגוון דרכים שונות. רשלנות רפואית יכולה להתרחש בדרכים רבות ונוספות, כמו למשל כאשר רופא המשפחה לא מאבחן מחלה בזמן על אף שיכל או שהוא לא הפנה את המטופל לבדיקות המתאימות או לרופאים המומחים המתאימים.

כדי להבין אם התרחשה רשלנות רפואית או לאו, יש לפנות לעורך דין אשר מתמחה בתחום וקבל את חוות דעתו. אף מומלץ לגשת למספר עורכי דין ולקבל מספר חוות דעת לגבי עילת התביעה וסיכויי הצלחת התביעה.

לסוגים אלה של רשלנות רפואית יכולות להיות השלכות רבות על הנפגע ורבים נוטים לחשוב שניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית רק במקרה של נזק פיזי, אולם לא כך הדבר. הנזק ברשלנות רפואית יכול להתבטא גם בנזק נפשי ונזק ממוני.

סוגי פגיעה ברשלנות רפואית – נזק נפשי

הנזק הנפשי בתביעות רשלנות הרפואית נחלק לשתי קטגוריות: נזק נפשי שנגרם כתוצאה מטיפול רפואי רשלני ונזק נפשי שנגרם בשל טיפול נפשי רשלני שניתן על ידי פסיכולוג או פסיכיאטר.

כאשר נגרם למטופל נזק נפשי בשל פעולה או מחדל רשלני של רופא קשה לאמוד את שיעור הנזק והיכולת למדוד את הנזק היא מוגבלת ובעייתית. נזק רפואי יכול להיות "אבדן הנאות החיים", "כאב וסבל" ועוד נזקים בלתי ממוניים.

לעניין רשלנות רפואית "נזק" מוגדר בסעיף 2 לפקודת הנזיקין כ:"אבדן חיים, אבדן נכס, נוחות, רווחה גופנית או שם-טוב, או חיסור מהם, וכל אבדן או חיסור כיוצאים באלה". משפטנים חלוקים בדעותיהם באשר לכך אם נזק נפשי נכלל גם הוא בהגדרת סעיף זה.

בעבר בתי המשפט נקטו בגישה מחמירה עם נזקים נפשיים והעניקו פיצוי על נזק נפשי כאשר הוא התממש לפגיעה של ממש או למחלה ניכרת לעין. כיום, ניתן לראות שינוי בגישתו של בית המשפט וזאת בעקבות פסק הדין המכונן גורדון, בו נקבע שיש להעניק פיצוי בגין כאב וסבל בתביעות רשלנות רפואית. פסק דין מנחה נוסף, הוא פס"ד ת.א 1037/93 די1ין נ' קופ"ח (לא פורסם) 998, בו אישה נאלצה לסיים את הריונה עקב רשלנות רפואית והאב, בן זוגה, קיבל פיצוי בשווי 400,000 ש"ח בגין כאב וסבל, מבלי שנגרם לו כל נזק פיזי.

גם כאשר מדובר ברשלנות רפואית עקב טיפול נפשי רשלני, מדובר בסוגיה מורכבת. לטיפולים נפשיים מלווה רגישות עצומה ועל המטפל לבחון באופן מדוקדק ומקיף את מכלול הנסיבות מצבו הנפשי של המטופל, עליו לבחור את הטיפול המתאים ולהפעיל שיקול דעת נכון ומקצועי באשר לדרך הטיפול, לדוגמא: טיפול פסיכולוגי, ריפוי בעיסוק, לקיחת תרופות בפסיכיאטריות, שילוב של מספר דרכי טיפול וכדומה.

רשלנות רפואית יכולה להתרחש כאשר המטפל לא מאבחן את בעיותיו של המטופל כראוי, מאבחן את מחלתו באופן שגוי, בוחר טיפול לא מתאים אשר מזיק למטופל. דוגמא קלאסית לרשלנות רפואית בטיפול נפשי היא כאשר פסיכיאטר נותן למטופל מרשם לתרופה שאינה מתאימה לו, משום שהמטפל ביצע הבחנה שגויה, והדבר גורם להחמרת מצבו של המטופל ומזיקות לבריאותו הנפשית.

רשלנות רפואית בטיפול נפשי מתבטאת לרוב בהיעדר הסכמה מדעת ותקיפה ופגיעה באוטונומיה, לדוגמא:

אבחון מחלת נפש אצל אדם אשר למעשה בריא בנפשו, אבחון שגוי של המחלה הנפשית, טיפול שגוי, אי טיפול, אשפוז בכפייה שאינו הכרחי, הפרת סודיות רפואית, מתן חוות דעת שגויה לצורך משפט או צוואה ועוד.

גם נזק נפשי עקב טיפול נפשי רשלני קשה להוכיח, אולם כמובן שהדבר אפשרי בעזרתו של עורך דין שזהו תחום התמחותו. עורך הדין אשר יש לו ניסיון בתחום זה מכיר את גישתו של בית המשפט, ידע לאיזה חקיקה לפנות ואיזה טענות להעלות בבית המשפט.

רשלנות רפואית – הוכחת עילת התביעה

על מנת לוודא שאכן התרחשה רשלנות רפואית יש להוכיח את שלושת התנאים המצטברים הבאים:

  1. רשלנות- יש להוכיח התרשלות מצד הגורם הרפואי בכך שהוא הפר את חובת הזהירות שהוא חב למטופל. את תנאי בוחנים לפי מבחן הרופא הסביר, כלומר, איך היה מתנהג רופא סביר באותו מקרה תחת אותן הנסיבות.
  2. גרם נזק- יש להוכיח שנגרם נזק למטופל ושהנזק הוא בר תביעה.
  3. קשר סיבתי בין הפרת חובת הזהירות לנזק- יש להוכיח שהרשלנות של הגורם הרפואי היא זו שגרמה לנזק.

אם כך, תחילה צריך להראות התנהגות רשלנית של הרופא המטפל ובוחנים זאת על פי מבחן הרופא הסביר, בהתאם לנסיבות המקרה הספציפי ובהתאם לנורמות הרפואיות והידע הרפואי שהיה לרופא הסביר באותה העת. בנוסף, ניתן להגיש את התביעה רק כאשר ישנו נזק פיזי, נפשי או ממוני, אם ההתרשלות לא גרמה לנזק לא ניתן לקבל על כך פיצוי.

לסיום, יש להוכיח שההתרשלות של הרופא היא זו אשר גרמה לנזק, למשל: אדם יצא מהליך רפואי ונפגע בתאונת דרכים, הנזק נגרם לאחר הניתוח אולם אינו קשור להתנהגותו או לחובתו של הרופא, אולם, אם הרופא היה צריך להזהיר את המטופל לא לנהוג לאחר ההליך והוא לא עשה זאת, הוא עשוי להימצא חייב ברשלנות רפואית.

במידה ונמצא שכל התנאים המקדימים הללו מתקיימים, ניתן להתחיל לעבוד על מציאה ועיבוד של ראיות שיוכיחו את התביעה.

תחילה יש לאסוף את כל החומרים והמסמכים הרפואיים הקשורים לתביעה. במידה ולנפגע אין את כל המסמכים הרפואיים, אין צורך לחשוש. בתי החולים וקופות החולים בישראל מחויבים מכוח חוק לשמור את כל המידע של כל המטופלים ברשומות הרפואיות, והם גם מחויבים למסור למטופל את המסמכים של ההיסטוריה הרפואית שלו.

לפי חוק זכויות החולה תשנ"ו- 1996 אי מסירת תיעוד רפואי למטופל היא עבירה פלילית והדבר אף עשוי לפגוע במוסד הרפואי בתביעה האזרחית. במקרים בהם המוסד הרפואי לא מספק, מכל סיבה שהיא, את התיעוד הרפואי של התובע נטל ההוכחה עובר אליו.

מרבית הנפגעים, מעניקים ייפוי כוח לעורך הדין והוא אוסף למענם את המסמכים הרפואיים ממוסדות הרפואה השונים.

כתנאי סף להוכחת תביעת רשלנות רפואית יש להביא חוות דעת של רופא מומחה בתחום הרפואי ובתחום הנזק שארע לנפגע. חוות דעת של רופא מומחה בתחום היא למעשה הדרך היחידה להוכיח שהרופא הפר את חובת הזהירות אותה הוא חב למטופל, משום שרק רופא שבקיא ומתמחה בתחום יכול לערער על החלטותיו של הרופא המטפל.

במקרים מסוימים יש צורך להגיש לבית המשפט מספר חוות דעת כדי להוכיח את מרכיבי התביעה, לדוגמא: רשלנות רפואית בלידה שגרמה לכך שהתינוק נולד עם שיתוק מוחין, יש צורך להביא חוות דעת של רופא מיילד וחוות דעת של נוירולוג.

את מי תובעים?

מרבית הטיפולים הרפואיים שאנשים מקבלים בישראל הוא טיפול מוסדי, קרי, ניתן על ידי בית חולים או קופת חולים. כאשר ניתן למטופל טיפול רפואי רשלני בבית חולים או בקופת חולים אשר גרם לו לנזק ניתן להגיש את תביעת הרשלנות למוסד הרפואי בהתאמה, ולא נגד הרופא המטפל וזאת משום שמוסדות הרפואה נושאים באחריות שילוחית למעשיהם ולמחדליהם של עובדיהם.

בנוסף, הגשת תביעה נגד המוסד הרפואי ולא נגד הרופא הספציפי, היא יותר הגיונית משום שכך ניתן לכלול את כל האירועים שהובילו להתרשלות ולגרימת הנזק, לרבות מעשים של האחיות, בדיקות מעבדה, רנטגן וכדומה. בתביעה אישית כנגד הרופא בלבד, נוכל להוכיח רק את פעולותיו הרשלניות של הרופא ובכך יתכסה ויתקבל פיצוי רק עבור חלק מהגורמים והפעולות שגרמו לנזק.

כמו כן, מוסדות הרפואה נחשבים ל"כיס עמוק" כלומר, הרבה יותר קל לקבל פיצוי גדול מאוד ממוסד רפואי מבוסס שיש לו כסף רב ושפעמים רבות מסובסד על ידי המדינה, מאשר רופא שהוא סך הכל אדם פרטי.

תקופת התיישנות

כמו בתביעות נזיקין אחרות, גם בתביעות רשלנות רפואית תקופת ההתיישנות היא 7 שנים מהמועד בו התגלה לנפגע כי הנזק שנגרם לו הוא כתוצאה מהאירוע הרשלני.

לצורך בדיקת תקופת ההתיישנות משתמשים במבחן גילוי הנזק – אם קיים נזק אולם הנפגע לא ידע עליו או שאין זה סביר שהוא ידע על קיומו, מירוץ ההתיישנות מתחיל החל מהמועד בו הנזק התגלה ולא מהמועד שבו הוא היה צריך להתגלות.

אצל קטינים, תקופת ההתיישנות מתחילה להיספר כאשר הם מגיעים לגיל 18. כך לדוגמא אדם שנותר עם מום בעקבות רשלנות רפואית בלידה יכול להגיש תביעת רשלנות רפואית עד הגיעו לגיל 25.

כאשר עולה אצלכם החשש הקל ביותר לכך שהנזק שארע לכם נגרם כתוצאה מטיפול רפואי רשלני, אל תמתינו אפילו לא רגע נוסף, ופנו מיד לעורך דין המתמחה בתחום על מנת לקבל חוות דעת מקצועית. ככל שתפנו לעורך דין סמוך יותר למועד האירוע כך תזכרו פרטים רבים יותר לגבי השתלשלות האירועים ותוכלו לספק לעורך הדין את מלוא המידע בצורה אפקטיבית.

חישוב הפיצוי בתביעות רשלנות רפואית

לא ניתן לקבוע את גובה הפיצוי בגין רשלנות רפואית מראש משום שהדבר נתון לשיקולו של בית המשפט, אשר מתחשב בפרמטרים רבים כגון: גילו של התובע, סוג הנכות, שיעור הנכות, תוחלת חיים המשוערת, מצבו הכלכלי של התובע ורמת השתכרותו, ההיסטוריה הרפואית שלו, יכולתו להשתכר בעתיד, עלויות של עזרה סיעודית (לרבות עזרה מבני משפחה) במקרה הספציפי, אופי הפגיעה ועוד.

במשפט הישראלי העיקרון המנחה בני הפיצויים הוא "השבת המצב לקדמותו", כלומר, בתי המשפט לא מעוניינים להעשיר את התובע, אלא להחזירו למצב בו היה טרם האירוע הרשלני שגרם לו לנזק, כדי שלא ייגרם לו "חסרון כיס".

בנוסף, כפי שצוין לעיל, בתי המשפט גם מכירים בנזקים נפשיים שנגרמו לתובע כתוצאה מהרשלנות הרפואית, וניתן לבקש פיצוי גם בגין "כאב וסבל" ו"אבדן הנאות החיים". לעניין חישוב גובה הפיצוי בנזקים נפשיים, שאינם ממוניים, בתי המשפט סיגלו פרקטיקה אשר על פיה בתביעות רשלנות שיעור הנזק הלא ממוני מחושב כמכפלה של סכום הפיצויים לראש נזק זה בתביעות תאונות דרכים.

החוק לא קובע מגבלה על גובה הפיצוי, מינימאלית או מקסימאלית, ומאחר ובית המשפט מקבל את החלטתו בהתאם לפרמטרים שמשתנים מאדם לאדם, כל תביעה עומדת בפני עצמה ולא ניתן להסיק סכומים מדויקים מתביעות קודמות באותו תחום.

כך למשל, אדם מבוגר וילד צעיר אשר נגרם להם אותו נזק בדיוק, באותו סוג של ניתוח ואף באותו מוסד רפואי יקבלו פיצויים שונים – ייתכן שהילד יקבל פיצויים גבוהים יותר כי תוחלת החיים שלו ארוכה יותר, והוא זקוק לפיצויים גבוהים יותר שיספיקו לו למשך שארית חייו.

אחד הדברים שמשפיעים באופן בולט על גובה הפיצוי הוא שיעור הנכות, אשר נקבעת על ידי הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי או על ידי חוות הדעת הרפואיות שהוגשו בפני בית המשפט ככל ששיעור הנכות גבוה יותר ומגבילה יותר כך הפיצוי יהיה גבוה יותר, וככל ששיעור נכותו של התובע מהווה לו למכשול במציאת עבודה בעתיד או שהוא מהווה בסיס לפיצוי בגין נזק נפשי, כך הפיצוי הסופי יהיה גדול יותר.

זכויות של נפגעי רשלנות רפואית

נפגעים שנמצאים בתהליך של תביעת רשלנות רפואית יכולים לממש את זכויותיהם מכוח חוק הביטוח הלאומי, חוק הנכים (תגמולים ושיקום) וחוק ביטוח בריאות ממלכתי, ואין סתירה בין השניים.

לאחר סיום הדיון המשפטי וקביעת סכום הפיצוי, בית המשפט מנכה מסכום הפיצוי הסופי את הסכומים שהתובע קיבל ו/או עתיד לקבל מהמוסד לביטוח לאומי וזאת על פי חישוב אקטוארי שהוגש לו. על כן, סכום הפיצוי הסופי אותו יקבל התובע הוא סכום הפיצוי מהגורם המזיק פחות התגמולים מהמוסד לביטוח לאומי.

תביעות רשלנות רפואית עשויות לקחת שנים רבות ובזמן שהתביעה מתנהלת התובע יכול להגיש בקשה לקצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי ולקבל קצבה זמנית או קבועה בהתאם לאחוזי הנכות שיקבעו לו.

חשיבות הגשת תביעת רשלנות רפואית

כל תביעות הרשלנות הרפואית באשר הן מצערות ביותר משום שהן לא היו קורות אלמלא טעות אנוש שגרמה לנזק משמעותי בחייו של הנפגע.

החשיבות של הגשת תביעה ברשלנות רפואית היא חשיבות חברתית-ציבורית, בנוסף לחשיבות האישית לאיכות שארית חייו של התובע, ממנה מוסדת הרפואה יכולים ללמוד ולשנות את דרכי פעולתם כדי למנוע מצבי דומים בעתיד.