פגיעה בזמן השירות הצבאי

פגיעה בשירות הצבאיאחוז לא קטן מחיילי צה"ל סובל מפגיעות שונות אשר התרחשו במהלך השירות הצבאי. במצב זה, בו הפגיעה הנה תוצאה של תנאי השירות, קמה לכל חייל, הזכות להגיש תביעה למשרד הביטחון ולקבל הכרה של נכה צה"ל. זו תזכה את הנפגע בקבלת פיצוי כספי בגין הנזקים אשר נגרמו לו כתוצאה מן הפגיעה, כאשר ניתן לקבל ממשרד הביטחון מענק חד פעמי או קצבה חודשית.

ראוי לציין, כי הגשת התביעה רלוונטית בעיקר במקרים בהם הפגיעה הותירה לחייל נכות משמעותית, זמנית או קבועה, היות שגובה הנכות הוא זה אשר קובע את הזכאות לפיצוי.

חשוב להבהיר כי הזכאות להגשת תביעה בגין פגיעה בשירות הצבאי, עומדת לכל חייל, בין אם משרת הוא כחייל סדיר בצה"ל ובין אם הוא משרת במסגרת שירות קבע או מילואים.

הפגיעה יכולה להיות מכל סוג שהוא, למשל פגיעה אורתופדית, פגיעה נוירולוגית וכיוצא בזה. כמו כן, פגיעה בשירות הצבאי יכולה להיות גם מחלה אשר לקה בה חייל בשל תנאי השירות, לדוגמא פסוריאזיס, אסטמה וכדומה.

במאמר שלפניכם, נסביר אודות הליך הגשת התביעה למשרד הביטחון לקבלת הכרה כנכה צה"ל, מהם התנאים לקבלת פיצוי כספי ואיזה הליכי ערעור עומדים בפני הנפגע לאורך תהליך התביעה.

הגשת תביעה למשרד הביטחון

כל פגיעה אשר נגרמה בעקבות השירות הצבאי, מזכה את הנפגע בזכות להגיש תביעה לאגף השיקום של משרד הביטחון ולקבל פיצוי כספי בהתאם לאחוזי הנכות שייקבעו. זכות זו קמה לחיילי צה"ל מכוחו של חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט – 1959.

חשוב לציין, כי הזכאות להגשת תביעה קיימת הן כאשר הפגיעה התרחשה עקב השירות והן כאשר היא נוצרה טרם השירות, אך החומרה בעטיו. הפגיעה יכול שתתרחש בתוך הבסיס הצבאי עצמו או מחוצה לו ובלבד שמדובר בשהייה כדין ולא הייתה סטייה של ממש בדרך שאין לה קשר לשירות.

מה בדבר פגיעה שארעה במהלך חופשה מהצבא? גם במקרה זה יהיה החייל זכאי להגיש תביעה ובלבד שהפגיעה ארעה במהלך 14 הימים הראשונים של החופשה. החריג להכרה בפגיעה בחופשה כפגיעה בשירות הצבאי, הוא מצב שבו במהלך החופשה עסק הנפגע בפעילות אחרת בגינה ניתנה לו תמורה.

מתי יש להגיש את התביעה למשרד הביטחון?

על החייל הנפגע להגיש את התביעה למשרד הביטחון תוך שלוש שנים ממועד השחרור מצה"ל, למעט מקרים חריגים בהם ניתן להאריך את תקופת ההתיישנות. אם הוגשה התביעה לאחר תקופת ההתיישנות מבלי אישור מיוחד לכך, התביעה עלולה להידחות מבלי שבוצע הליך הבדיקה. על כן כאשר נפגע חייל בעת שירותו הצבאי, לא רצוי להשתהות ויש להגיש את התביעה בהקדם האפשרי.

תהליך הטיפול בתביעה

עם הגשת התביעה, תועבר זו לקצין התגמולים אשר תפקידו הוא לקבוע האם ישנו קשר סיבתי בין הפגיעה ממנה סובל החייל לבין השירות הצבאי. הקשר הסיבתי הוא פרמטר מרכזי בתביעה זו ועל כך נעמוד בהרחבה בהמשך.

אם קצין התגמולים סבר כי קיים קשר סיבתי כאמור, יוזמן החייל לוועדה רפואית מטעם משרד הביטחון, אשר תקבע את דרגת נכותו מן הפגיעה. בהתאם לאחוזי הנכות שייקבעו, ייקבע גם הפיצוי הכספי.

אולם, אם סבר קצין התגמולים כי אין קשר סיבתי בין הפגיעה לשירות הצבאי, כאן מסתיים הבירור והתביעה למעשה נדחית. יש לציין, כי במקרים בהם קצין התגמולים מתלבט באשר לקיומו של קשר סיבתי, עליו להפנות את הנפגע למומחה רפואי אשר יכריע בשאלה זו.

החלטתו של קצין התגמולים תועבר לחייל בכתב באמצעות הדואר ועליה להיות מנומקת. במקרה שבו קבע קצין התגמולים כי לא קיים קשר סיבתי והתביעה אפוא נדחית, רשאי החייל להגיש ערר על החלטה זו לוועדה מיוחדת היושבת בבתי משפט השלום.

וועדה זו מורכבת משופט ושני רופאים והיא בוחנת האם נפל פגם בהחלטתו של קצין התגמולים. אם ראתה צורך בכך, רשאית וועדה זו למנות מומחה רפואי מטעמה אשר יקבל החלטה בדבר קיומו של קשר סיבתי בין הפגיעה לשירות הצבאי. על החלטתה של הוועדה הזו רשאי החייל לערער לבית המשפט המחוזי.

קיומו של קשר סיבתי ואחוזי הנכות

תביעה לפיצויים בגין פגיעה בשירות הצבאי נסובה על שתי שאלות מרכזיות: קיומו או העדרו של קשר סיבתי ואחוזי הנכות של החייל.

באשר לקשר הסיבתי: זהו תנאי הסף לבירור התביעה ואם סבר קצין התגמולים כי לא מתקיים קשר סיבתי בין הפגיעה לשירות בצבא, התביעה נדחית, בכפוף לזכות הערעור של החייל.

יודגש כי נטל ההוכחה על קיומו של קשר סיבתי, מונח על כתפיו של החייל הנפגע. עליו להראות כי נכותו נגרמה עקב תנאי השירות ולא בשל אירוע/גורם אחר, למשל תאונה או מחלה ממנה הוא סובל.

כאשר קיימת עדות רפואית לכך כי לפגיעה ממנה סובל החייל, יש מקור אחר ולא תנאי השירות הצבאי, ישנו ניתוק של הקשר הסיבתי והתביעה תידחה, כולה או חלקה.

עמידה בנטל ההוכחה כי קיים קשר סיבתי בין הפגיעה לשירות הצבאי, דורשת הצגת מסמכים רפואיים המעידים על נסיבות הפגיעה והיקפה, כך שלא יהיה ספק בכך כי הפגיעה נגרמה בשל תנאי השירות ולא בשל גורם אחר. החייל רשאי לצרף לתביעתו גם חוות דעת של מומחה רפואי בתחום הפגיעה שלו.

באשר לאחוזי הנכות: היה והחייל עמד בתנאי הראשוני של הוכחת הקשר הסיבתי הוא מופנה לוועדה רפואית אשר תקבע האם ישנה נכות מן הפגיעה ואם כן, באיזה אחוז. כפי שיפורט להלן, קבלת פיצוי כספי ממשרד הביטחון מותנית בקביעה של אחוזי נכות מעל גובה מסוים ועל כן ישנה חשיבות גדולה מאוד לקביעה של נתון זה.

הוועדה הרפואית

במקרים בהם סבר קצין התגמולים או וועדת הערר, כי ישנו קשר סיבתי בין הפגיעה לתנאי השירות, החייל יקבל זימון לוועדה רפואית אשר תבחן את טיבה של הפגיעה ובהתאם – תקבע את אחוזי הנכות שנגרמו כתוצאה ממנה. אחוזי הנכות יקבעו את סוג והיקף הפיצוי הכספי שיקבל החייל ממשרד הביטחון: מענק חד פעמי או קצבה חודשית.

הוועדה הרפואית של משרד הביטחון, מורכבת מרופא המומחה בתחום הפגיעה בה מדובר. במרבית המקרים יושב בוועדה רופא אחד, אך יכולים לשבת בה גם מספר רופאים. החייל יציג בפני הוועדה את מצבו: יסביר מאלו פגיעות הוא סובל, באלו נסיבות הן התרחשו, כיצד הן משפיעות על תפקודו וכיוצא בזה.

למותר לציין, כי כל טענותיו של החייל צריכות להיות מגובות במסמכים רפואיים מתאימים והוא רשאי להציג בפני הוועדה גם חוות דעת של מומחה רפואי בתחום הפגיעה שלו.

נקודה חשובה מאוד בהקשר זה – החייל אינו מחויב להופיע לבדו בוועדה הרפואית והוא רשאי להיות מיוצג על ידי עורך דין אשר יטען בשמו. יתרה מזאת, מומלץ שלא להופיע באופן עצמאי בוועדה, אלא לפנות לייצוג משפטי בכל הנוגע להליך התביעה בכלל ולהופעה בפני הוועדה הרפואית בפרט.

מדוע? מן הטעם כי עורך דין המתמחה בתביעות מסוג זה הוא בעל הידע המשפטי והניסיון המקצועי כל שהוא ידאג להציג את הטענות בפני הוועדה בצורה הטובה ביותר. כך גדל באופן משמעותי הסיכוי כי התביעה תתקבל וכי ייקבעו לנפגע אחוזי הנכות המקסימאליים.

הוועדה הרפואית רשאית לקבוע כי לחייל לא נותרה כלל נכות מפגיעתו, לקבוע לחייל נכות זמנית או נכות קבועה. כמו כן, רשאית הוועדה לקבוע כי חלק מהנכות של החייל ממנה הוא סובל כיום, נובעת ממצב רפואי קודם אשר לא נוצר בעת השירות הצבאי או כתוצאה ממנו.

במצב שכזה, תפחית הוועדה הרפואית את אחוזי הנכות הרלוונטיים מהנכות הכוללת והחייל יקבל פיצוי כספי בהתאם לאחוזי הנכות הסופיים המשקפים את הנכות מן הפגיעה בשל השירות הצבאי בלבד.

האם די בקביעה כי קיימת לנפגע נכות מן הפגיעה, בכדי לזכות את החייל בפיצוי כספי? התשובה היא לא. קבלת פיצוי כספי מותנית בקביעה של 10% נכות ומעלה. אם קבעה הוועדה הרפואית אחוזי נכות נמוכים יותר, לא יהיה הנפגע זכאי לפיצוי.

לעניין קביעת הוועדה – ראוי להדגיש כי במידה שהוועדה קבעה נכות זמנית, תציין בהחלטתה את תקופת הזכאות ולקראת סיומה של זו, יוזמן החייל לוועדה נוספת אשר תבחן שוב את מצבו. אם נקבעה לנפגע נכות קבועה, הרי שלא יהיה צורך בוועדות נוספות אלא במקרה של החמרה במצב, כפי שיוסבר בהמשך. החלטת הוועדה הרפואית תישלח אל החייל בכתב בדואר והוא רשאי להגיש עליה ערר, כפי שיוסבר להלן.

הגשת ערר על החלטת הוועדה הרפואית

על החלטתה של הוועדה הרפואית ניתן להגיש ערר לוועדה רפואית עליונה. ישנה חשיבות רבה להגשת הערר במסגרת המועד שנקבע בהחלטת הוועדה, שאם לא, הערר עלול להידחות ללא שהתקיים דיון.

הוועדה הרפואית העליונה מורכבת בדרך כלל משלושה רופאים ויש להציג בפניה טיעונים מנומקים מדוע טעתה הוועדה הרפואית הראשונה בהחלטה בעניינו של הנפגע. בדומה לוועדה הרפואית מדרג ראשון, גם כאן רשאי הנפגע להופיע בפני הוועדה בעצמו ולהציג את טיעוניו, אולם מומלץ להגיע לוועדה בליווי של עורך דין מקצועי.

מדוע? מטבע הדברים, ועדת הערר אינה נוטה בקלות לבטל את החלטתה של הוועדה מדרג ראשון ועל כן יש להציג בפניה טיעונים מבוססים היטב על מנת להביא לקבלת הערר. לפיכך, פנייה לייצוג משפטי בוועדת הערר תגדיל באופן משמעותי את הסיכוי לקבלתו משעורך הדין יוכל להציג את כל הטיעונים הרלוונטיים ובצורה הטובה ביותר.

הוועדה הרפואית העליונה תודיע לחייל על החלטתה בכתב באמצעות הדואר ועל החלטתה ניתן להגיש ערעור בשאלה משפטית בלבד, לבית המשפט המחוזי. פירושו של דבר הוא כי במרבית המקרים, החלטת הוועדה הרפואית העליונה היא ההחלטה הסופית בעניין התביעה.

הפיצוי הכספי

אחוזי הנכות שנקבעו לנפגע על ידי הוועדה הרפואית, יקבעו את סוג הפיצוי שיקבל, כאשר ישנה אפשרות לקבלת מענק חד פעמי או קצבה חודשית כדלקמן: אם נקבעה לחייל נכות קבועה בשיעור של בין 10%-19% יקבל החייל מענק חד פעמי. נכות קבועה בשיעור של 20% ומעלה תזכה את החייל בקצבה חודשית. כמו כן, נכות בשיעור זה ומעלה, מזכה את החייל בהטבות נוספות כגון טיפול רפואי ושיקום על חשבון משרד הביטחון, מימון לימודים ועוד.

במקרה שבו קבעה הוועדה הרפואית נכות זמנית, יהיה זכאי החייל לתשלום קצבה חודשית לאורך תקופת הזכאות ובלבד כי נקבעו לו 10% נכות ומעלה. בתום התקופה, יוזמן החייל לוועדה רפואית נוספת, במסגרתה תחליט הוועדה הרפואית האם הנכות נותרה בעיניה ויש מקום להמשך זכאות לקצבה, או אם לא נותרה לנפגע נכות בשלב זה וזכאותו לפיצוי תמה.

החמרה במצב

למרבה הצער, ישנם מקרים בהם חלה החמרה במצבו של הנפגע, לאחר שנקבעו לו אחוזי הנכות בוועדה הרפואית. כאשר מדובר בהחמרה משמעותית, אשר יכולה להצדיק עליה של אחוזי הנכות, רשאי הנפגע להגיש תביעה להחמרה והוא יזומן לוועדה רפואית נוספת אשר תבחן את מצבו.

ההליך בפני הוועדה הרפואית במקרה של החמרה, אינו שונה מההליך בתביעה הראשונה ועל הנפגע יהיה להציג בפני הוועדה תיעוד רפואי לכך כי חלה החמרה במצבו. הנפגע רשאי להופיע בוועדה בעצמו, או להיות מלווה בעורך דין אשר יטען בשמו. במידה ובדיקת הנפגע בוועדה הרפואית תעלה כי אכן חלה החמרה במצב, תקבל הוועדה החלטה בדבר אחוזי הנכות העדכניים.

היה והנפגע אינו שבע רצון מהחלטת הוועדה הוא יוכל להגיש ערר לוועדה רפואית עליונה, בדומה להליך התביעה הראשוני.

הגשת תביעה נוספת לאחר דחיית התביעה הראשונה

חייל אשר הגיש תביעה למשרד הביטחון על מנת לקבל הכרה כנכה צה"ל ותביעתו נדחתה, יוכל להגיש תביעה נוספת בתנאי שבידיו חוות דעת רפואית חדשה אשר לא הוצגה בפני הסמכות אשר קיבלה את ההחלטה (קצין התגמולים, הוועדה הרפואית או בית המשפט).

במצב זה, מתייחסים למסמך הרפואי כראייה חדשה, אשר מצדיקה בדיקה נוספת לגבי תביעתו של הנפגע. חשוב לציין, כי לא כל חוות דעת מומחה תהווה ראייה חדשה, אלא עליה להצביע על עובדות חדשות שלא היו בפני הסמכות אשר קיבלה את ההחלטה בשעתו.

פנייה לייצוג משפטי

מן האמור לעיל ניתן להבין כי הליך קבלת הפיצוי ממשרד הביטחון אינו הליך פשוט כלל וכלל. ראשית, הוא כולל מספר שלבים אשר כל אחד מהם יכול להוביל לדחיית התביעה. שנית, נטל ההוכחה הוא על כתפי החייל הנפגע: עליו להוכיח קודם כל בפני קצין התגמולים את קיומו של קשר סיבתי בין הפגיעה לבין השירות הצבאי ואם עבר משוכה זו, עליו יהיה להוכיח בפני הוועדה הרפואית כי נותרה לו מן הפגיעה נכות בשיעור כזה המזכה אותו בפיצוי כספי.

לשם כך, יש צורך בהצגת המסמכים הרפואיים הרלוונטיים ובהצגת טיעונים ממוקדים ונכונים בפני הגורמים השונים, אשר יסבירו בצורה ברורה ומדויקת את השתלשלות העניינים שהובילו לפגיעה ולנכות. מטבע הדברים, זוהי אינה משימה קלה עבור מי שאינו בעל הידע המשפטי הנדרש ובעל הניסיון בהתנהלות מול משרד הביטחון, על כל המורכבות שבה.

אי לכך, חשוב מאוד כי אדם שנפגע במהלך שירותו הצבאי, יפנה לעורך דין מומחה אשר ייצג את אותו בהליך התביעה וידאג למימוש כל הזכויות המגיעות לו מול משרד הביטחון. חיילים רבים בוחרים להגיש את התביעה באופן עצמאי על מנת לחסוך בעלויות שכר הטרחה, אולם יש לקחת בחשבון כי ללא ליווי משפטי לאורך התהליך, הסיכוי לקבלת הפיצוי הכספי קטן משמעותית.

פן נוסף של הנושא הממחיש את חשיבותו של הייעוץ המשפטי, הוא קיומן של אפשרויות תביעה נוספות. לעיתים יהיה זכאי החייל לקבלת פיצוי מגורמים נוספים מלבד משרד הביטחון, למשל, חברות הביטוח.

במצב זה יש לבחון היטב האם מדובר בפיצויים מקבילים כך שניתן להגיש לכל גורם תביעה נפרדת לפיצוי, או האם מדובר בפיצויים הסותרים זה את זה ועל כן יש לשקול היטב באיזה אפיק תביעה לפעול בכדי למקסם את הפיצוי הכספי. על מנת לבדוק את כל אפשרויות הפיצוי ולבחור את דרך הפעולה האידיאלית עבור הנפגע, יש לקבל ייעוץ משפטי של עורך דין מומחה.

לסיום, נדגיש כי בעת פנייה לעורך דין לשם טיפול בתביעה, חשוב לוודא כי עורך הדין הוא מומחה לדיני נזיקין ובעל התמחות ספציפית בתביעות מול משרד הביטחון. רצוי לפנות לעורך דין עליו יש המלצות מקצועיות טובות והוא ידוע כמומחה בתחום בעל רקורד של הצלחה.