נזק גוף שנגרם כתוצאה מרשלנות של צד ג' ברשות הרבים

נזק גוף שנגרם כתוצאה מרשלנות של צד ג' ברשות הרביםאף שמרבית האנשים מעדיפים להדחיק זאת, במידה זו או אחרת, בימינו כל אדם חשוף לשורה ארוכה של תאונות שונות, חלקן בשליטתו וחלקן שלא בשליטתו. בעוד שלמרבית האנשים ברור כי לקיחת חלק בפעילויות מסוימות, כדוגמת ספורט אתגרי, משמעה התמודדות עם סיכונים גבוהים מהרגיל, הרי שבפועל, כמעט כל יציאה שגרתית מהבית, בין אם לעבודה ובין אם לסידורים, גוררת חשיפה למגוון רחב של סכנות שונות, אשר במקרים חריגים אכן מתממשות בפועל.

למרבה המזל, מרביתן המוחלט של התאונות אותן חווה אדם במהלך חייו, הינן תאונות קלות, אשר במקרה הרע מובילות לאי נוחות זמנית אשר חולפת במהרה. עם זאת, דווקא אותן התאונות החריגות, המתרחשות אחת למיליון, הן אלו המשמעותיות, אשר בגינן הנפגע עלול למצוא עצמו מרותק למיטתו לפרק זמן ממושך, ולעיתים אף לכל החיים.

מטבע הדברים, תאונות מסוג זה נוטות להתרחש ברגע האחרון בו אנו מצפים להן, בין אם תוך כדי הליכה ברחוב ושיחה בסלולארי, בין אם בנהיגה בדרך לעבודה, ובין אם אפילו בכניסה או ביציאה לסופר השכונתי. כל אחת מפעולות שגרתיות אלו עלולות להפוך, במחי עין, לתאונה חמורה, הגוררת השלכות כבדות על בריאותו של הנפגע, ולעיתים אף בלתי הפיכות.

נזק גוף שנגרם כתוצאה מרשלנות של צד ג' ברשות הרבים – מה המשמעות?

מבין המגוון הרחב של התאונות השונות אשר עלולות להתרחש במה שמכונה "רשות הרבים", דהיינו כל מקום ציבורי, בין אם ברחוב, במועדון ריקודים, בכביש, וכיוצא בזה, חלק נכבד אכן נגרם עקב נסיבות שלא ניתן היה לצפות מראש. כך לדוגמא במצב של פגעי מזג האוויר, בגינן נגרם לאדם נזק פיזי, כאשר מטבע הדברים, אין גורם אשר ניתן להאשימו בכך.

עם זאת, לא מעט מהתאונות אשר מתרחשות ברשות הרבים נובעות מהתנהלותו של גורם שלישי כלשהו, אשר, חרף העובדה שלא היה מעורב ישירות בתאונה עצמה, הרי שהתנהלותו הובילה במידה רבה להתרחשותה, וזאת במרביתם המוחלט של המקרים כתוצאה מהתנהלות רשלנית, אשר הובילה במישרין להתרחשות התאונה.

כך לדוגמא במידה ועסקינן באדם מן היישוב, אשר, בשעה שהתהלך לתומו ברחוב, מעד בפתאומיות ונפל לבור פתוח במדרכה אשר לא נסתם כיאות. בעוד שמטבע הדברים לא ניתן להאשים את הבור עצמו בתאונה, הרי שניתן לקבוע, בסבירות גבוהה, כי לגורם האחראי על השארת הבור הפתוח במצבו הנוכחי, המהווה סכנה לציבור, קיימת אחריות ממשית בגין התאונה, ומשכך, בהתאם לעקרונות דיני החוזים, אחריות נזיקין בגינה, אשר במקרים רבים מסתכמת בפיצויים כספיים גבוהים להם הנפגע יהא זכאי, כתלות בנזק אשר נגרם לו עקב התאונה.

דוגמא נוספת למקרה מסוג זה ניתן למצוא במצב בו, בשעה שאדם משוטט בין מדפי הסופר בחיפוש אחר "מציאות",  מתמוטט עליו במפתיע אחד ממדפי הסופר, מה שמוביל לפציעה רצינית ולאשפוז רפואי ממושך, וזאת מבלי שאיש יהא מעורב במישרין בהפלת המדף.

במקרה מסוג זה, וככל שנמצא כי אופן סידורו של המדף, ולחילופין אופן הרכבתו מלכתחילה, בוצעו בצורה רשלנית, ומבלי שננקטו אמצעי הזהירות הנדרשים לצורך מניעה מוקדמת של מקרים אלו, הרי שהנפגע יהא זכאי פעמים רבות ליהנות מפיצוי כספי גבוה, בסכום שעשוי להיאמד בעשרות אלפי שקלים.

פיצוי כספי בגין נזק גוף שנגרם כתוצאה מרשלנות של צד ג' ברשות הרבים – מתי?

מטבע הדברים, תאונות שונות המתרחשות ברשות הרבים, וגוררות נזקי גוף, עלולות לשבש באחת את מסלול חייו של הנפגע, ולהטיל אותו לשגרת חיים חדשה ולא פשוטה, הכוללת הן טיפולים רפואיים שונים, והן פגיעה משמעותית ביכולתו להתנהל במהלך חיי היום יום. במקרים לא מעטים, נזקי גוף שונים אף עלולים לפגוע ביכולתו של הנפגע להשתכר מעבודה, וכך לגרור נזקים כספיים עצומים בגין פוטנציאל השתכרות עתידית.

בהתאם לחוקי המדינה, ולעקרונות דיני הנזיקין, מחובתו של כל גורם אשר הסב במישרין נזק לגורם אחר, לפצותו באופן יחסי לנזק שנגרם, וזאת במטרה למנוע מצב של "הרצחת וגם ירשת". במרבית המקרים, ומשעה שהוכח כי גורם א' אחראי לגרימת נזק לגורם ב', וככל שנזק זה ניתן לכימות ממוני (בניגוד לתחושות, אותן לא ניתן לאמוד), הרי שהנפגע יהא רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לקבלת פיצוי כספי הולם, במטרה לסייע לו להתמודד עם השלכות התאונה, וכן לפצותו בגין כל נזק נלווה אשר ניתן לכימות כספי.

ככלל, לצורך תחילת הליך מסוג זה, על הנפגע לשבת ולנסח בראש ובראשונה את מכלול הנזקים הגופניים והכספיים אשר נגרמו לו במישרין כתוצאה מהתאונה, וזאת לרבות נזקים ארוכי טווח למיניהם, לרבות פגיעה בכושר ההשתכרות בעתיד. רק לאחר מכן, ומשעה שנזקים אלו רוכזו במלואן, מוטלת על הנפגע המלאכה לנסות ולכמת נזקים אלו, ולהעניק להם ביטוי ממוני.

במרבית המקרים, מומלץ לבצע מלאכה זאת בליווי צמוד מטעם עורך דין מומחה, הבקיא בתחום ובעל ניסיון בליווי הליכים משפטיים מסוג זה, וזאת במטרה להימנע מהעלאת דרישות כספיות מופרזות, אשר עלולות להציג את הנפגע כרודף בצע, המבקש לעשות עושר שלא במשפט, מה שעלול לפגוע במידה ניכרת בסיכויי ההצלחה של ההליך המשפטי עוד בטרם החל בפועל.

רק לאחר מכן, ומשעה שהנפגע, בסיוע עורך דין מטעמו, חישב בפרוטרוט את היקף הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה, ואת גובה הפיצוי הכספי המשוערך אשר מטרתו להעניק לו פיצוי מלא בגין הנזק והסבל שנגרמו לו שלא באשמתו, ניתן להמשיך לשלב הבא, שהינו שליחת מכתב התראה טרם נקיטת הליכים לאותו הגורם אשר אחראי, במישרין או בעקיפין, לתאונה. במידה ומכתב זה לא ייענה, השלב הבא הינו הגשת תביעה לבית משפט השלום, או המחוזי, כתלות בגובה הפיצוי הנדרש.

נזק גוף שנגרם כתוצאה מרשלנות של צד ג' ברשות הרבים – את מי תובעים?

בניגוד לתביעות "רגילות" בגין נזקי גוף, בהן הנתבע הוא הגורם שגרם במישרין לנזק הפיזי ממנו סובל הנתבע, הרי שבמקרים בהם נזק הגוף נגרם כתוצאה מרשלנות, הדבר לרוב מהווה מלאכה סבוכה יותר, כאשר בטרם הגשת התביעה, יש בראש ובראשונה לברר האם התאונה אכן התרחשה באשמתו של גורם כלשהו, בין אם עקב רשלנות או עקב כוונת זדון, או לחילופין התרחשה עקב נסיבות שלא ניתן היה לצפות מראש, מעין "כוח עליון", מה שלא מאפשר הטלת אחריות על גורם כלשהו.

ככלל, ועל מנת להוכיח כי גורם מסוים הוביל לגרימת נזק גוף ברשלנות, יש להוכיח כי התנהלותו של אותו הגורם חרגה באופן מהותי מאמות המידה הראויות אשר בהן נדרש לנקוט במסגרת עיסוקו, או מחמת מידת הזהירות לה נדרש האדם מן היישוב.

מאחר ומרבית התביעות מסוג זה עסקינן בבעל מקצוע, אשר נטען כי לא ביצע את עבודתו כראוי, הרי שהוכחה טובה לכך תהווה ראיה לפיה הנתבע חרג מהוראות הבטיחות, או מאמות המידה המקצועיות הנהוגות במקצועו, מה שהוביל במישרין להתרחשות התאונה. על כל פנים, ולאור הקושי להוכיח סוגיה זו, אין מנוס משימוש בשירותיו של עורך דין מיומן ומנוסה בתחום, המחזיק בניסיון מקצועי רחב, שהיה מעורב בעברו בתביעות מסוג זה, עדיף כאלו שהסתיימו בהצלחה כמובן.