אסטמה תעסוקתית בשל פגיעת גוף (מחלת מקצוע)

אסטמה תעסוקתיתאסטמה הינה מחלה הקשורה לדרכי הנשימה, המאופיינת בקוצר נשימה וקשיי נשימה במקומות סגורות או עקב מאמץ גופני. הדעה הרווחת בקרב הרפואה כיום היא כי מחלת האסטמה נגרמת בעקבות אלרגיה.

אסטמה תעסוקתית הינה מחלת אסטמה שהתפתחה עקב חשיפה לחומרים שונים במקום העבודה ושאיפתם בכמות מוגברת ועקבית, עד להיווצרות אלרגיה שתוצאתה אסטמה.

מהי מחלת מקצוע?

סעיף 85 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995, מגדיר מחלת מקצוע כ"מחלה שנגרמה לעובד בזמן עבודתו או כתוצאה מעבודתו."

בתקנות הביטוח הלאומי נקבעה בפרק העוסק במחלות מקצוע רשימה של מחלות המוכרות כמחלות מקצוע, כאשר הנפוצות שביניהן הן מחלות עור, פגיעה בשמיעה, בעיות שלד ושרירים, סרטן ומחלות נוספות כתוצאה מחשיפה לחומרים במהלך העבודה.

אילו בעלי מקצוע חשופים לסיכון של מחלת אסטמה תעסוקתית?

ישנם מקצועות רבים שהעוסקים בהם חשופים לחומרים שונים היוצרים סיכון ללקות במחלת אסטמה תעסוקתית. בין היתר ניתן למנות עובדי מוסך החשופים לעשן ופיח, צבעים החשופים לשאיפת אדי צבע, עובדים החשופים לזיהום אוויר של כלי רכב כגון נהגים ומכונאים, עובדי מתכת החשופים לשאיפת חלקיקי מתכת וכיו"ב.

ההבדל בין תאונת עבודה למחלת מקצוע

יש להבחין בין תאונת עבודה, המוגדרת כאירוע חד פעמי ופתאומי שקרה לעובד תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו, לרבות בדרך למקום העבודה או בדרך חזרה ממנו, לבין מחלת מקצוע שהינה מחלה המנויה ברשימת המחלות שבתקנות ביטוח לאומי ואשר נגרמה והתפתחה באופן הדרגתי בגופו של החולה במהלך תקופת עבודתו או לאחר מכן וכתוצאה מעבודתו.

במידה ואכן יוכח כי הנפגע לוקה באחת מהמחלות המנויות בתקנות ביטוח לאומי וכי זו נגרמה עקב עבודתו, הוא יהיה זכאי לקצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי.

תביעה להכרה במחלת מקצוע על ידי המוסד לביטוח לאומי

ככל תביעה אחרת המוגשת למוסד לביטוח לאומי, כאשר נפגע מבקש לקבל הכרה כחולה במחלת מקצוע שנגרמה עקב עבודתו, הוא יזומן לעמוד בפני ועדה רפואית אשר תקבע את מצבו הרפואי וכן תקבע לו אחוזי נכות עקב המחלה.

בהתאם לאחוזי הנכות שייקבעו לנפגע, תקבע זכאותו לקבלת מענק פגיעה וקצבה מהמוסד לביטוח לאומי.

כיצד יש להוכיח מחלת מקצוע בפני המוסד לביטוח לאומי?

קיימים 3 תנאים מצטברים לצורך הוכחת מחלת מקצוע בפני המוסד לביטוח לאומי:

  • המחלה נמצאת ברשימת המחלות המקצועיות הכלולה בתקנות הביטוח הלאומי, כפי שפורט לעיל.
  • המחלה פרצה אצל העובד בזמן בו הייתה מוכרת כמחלת מקצוע על ידי המוסד הלאומי (לשם כך יש לבחון בתקנות מאיזה תאריך הוכרה המחלה כמחלת מקצוע).
  • קיים קשר סיבתי בין העבודה למחלת המקצוע, כלומר שהעובד חלה בעקבות עבודתו אצל המעביד. כאשר מדובר בהחמרה במצב רפואי (למשל, כאשר אדם נולד עם קשיי שמיעה ואלה הוחרפו עקב עבודתו) על הנפגע להוכיח שההחרפה במצב הרפואי נגרמה עקב תנאי העבודה ואינה קשורה למצבו הרפואי לפני עבודתו או מסיבות שאינן נוגעות לעבודה.

תביעה נגד המעביד

פרט לתביעה למוסד לביטוח לאומי, העובד רשאי להגיש תביעה לבית המשפט נגד מעבידו מכוח דיני הנזיקין. לרוב, תהא תביעה זו עקב עוולת הרשלנות או עקב הפרת חובה חקוקה החלה על המעביד כלפי העובד (כגון הפרה של חובת המעביד להדריך את עובדיו, לנקוט אמצעי בטיחות ומיגון במקום העבודה, למנוע סיכונים במקום העבודה וכיו"ב).

לאחר בירור התובענה בבית המשפט, ייקבע גובה הפיצוי לנפגע לפי ראשי נזק כגון כאב וסבל, הפסדי השתכרות ופנסיה, הוצאות רפואיות ועזרת צד ג', הוצאות מיוחדות והוצאות משפט.