זכויות נפגעי גוף

מדי שנה, ישראלים רבים נאלצים להתמודד עם נזקי גוף, אשר נגרמו בין היתר עקב תאונת דרכים, תאונת עבודה, פגיעה פיזית, ועוד שורה ארוכה של נסיבות שונות. מטבע הדברים, אין אדם שלא ייאלץ להתמודד עם פגיעות גוף שונות במהלך חייו, כאשר רובן המוחלט של פגיעות אלו הינן קלות למרבה המזל, ומסתכמות אך בחוסר נוחות זמנית, שאינה מותירה נזקים ארוכי טווח כלשהם.עם זאת, במיעוטם של המקרים, תאונות ואירועים בלתי צפויים עלולים לגרור נזקים רפואיים חמורים ומתמשכים, אשר עלולים ללוות את האדם לאורך תקופה ארוכה, ולפגוע באופן משמעותי בשגרת חייו היומיומית.

כך המצב לדוגמא במקרה של תאונת דרכים חמורה, אשר מובילה לנזק רפואי המשבית את האדם, ומונע ממנו מלהמשיך בעבודתו הרגילה. במצב מסוג זה, ובנוסף להשלכותיו הישירות של הנזק הרפואי ממנו הוא סובל, האדם נדרש גם להתמודד עם השלכותיו העקיפות, דהיינו הפגיעה בכושר השתכרותו, מה שעלול אף לדרדרו לפי פחת מבחינה כלכלית, ולהכניסו למעגל הרסני של חובות, אליו קל להיכנס אך קשה מאוד לצאת.

חשוב לזכור בהקשר זה, ובמיוחד באותם הרגעים הבלתי צפויים, כי בדומה למרבית המדינות המפותחות ברחבי העולם, גם במדינת ישראל, תושב ישראלי נהנה גם ממעטפת הגנה ממשלתית, המוקנית לו מתוקף חוק, ומטרתה להבטיח כי כל תושב, ללא הבדל דת גזע ומין, יזכה לתנאי קיום מינימאליים, המאפשרים מחייה בכבוד.

משכך, וגם בשעה שתושב ישראלי נאלץ להתמודד מול נזקי גוף, שאירעו שלא באשמתו, מדינת ישראל מספקת לו מעטפת הגנה, שאינה מהווה משום "צדקה", אלא הפגנת סולידריות חברתית, כעיקרון הבסיסי המאפשר את קיומה של חברה בריאה ובת קיימא, בה הפרט מסתייע בזולתו במידת הצורך.

זכויות לנפגעי גוף – מי זכאי?

מטבע הדברים, לא כל פגיעת גוף דומה למשנה, ומקרה של שריטה קלה ביד אינו דומה למקרה של פגיעה משמעותית בגפיים התחתונות, המונעת את תפקודן כליל. משכך, לא כל פגיעת גוף בהכרח מסיבה נזק משמעותי לנפגע, ומזכה אותו בזכויות רפואיות שונות.

עם זאת, במידה ועסקינן בפגיעת גוף ממשית, הפוגעת באופן משמעותי במצב בריאותו של הנפגע, הרי שבמקרים לא מעטים, הנפגע יהא זכאי למימוש זכויות רפואיות שונות, אשר נקבעות על סמך שני קריטריונים:

· אופן ומהות הפגיעה
· מידת חומרתה של הפגיעה

להלן יפורטו מספר מקרים מובחנים, במסגרתם פגיעה פיזית, הגוררת נזקי גוף באדם, מזכה את הנפגע במימוש זכויות רפואיות שונות, וזאת בהתאם לדין במדינת ישראל:

נפגעי תאונת עבודה

אחוז משמעותי מכלל מקרי פגיעות הגוף, אשר מתרחשים מדי שנה, מתייחסים לפגיעות שונות המתרחשות בקרב עובדים במקום עבודתם, כאשר כמעט כל עובד עלול לספוג פגיעה פיזית כלשהי במקום עבודתו, גם אלו העובדים בעבודות צווארון לבן.

חשוב לזכור בהקשר זה, כי בהתאם לחוק, תאונת עבודה אשר פוגעת משמעותית בכושר השתכרותו של הנפגע, מהווה עילה לקבלת פיצוי כספי, המשולם מטעם המוסד לביטוח לאומי, וזאת בהתאם לנוהלי המוסד ולחומרת הפגיעה.

במידה וכתוצאה מהפגיעה, הנפגע איבד את כושר השתכרותו באופן מלא, כלומר נמנע ממנו מלעסוק בעבודתו, או בעבודה אחרת המותאמת למאפייניו האישיים (גיל, ניסיון מקצועי, ונתונים אישיים דומים), הוא זכאי בראש ובראשונה ליהנות מפיצוי כספי חד פעמי, המוכר בשם "דמי פגיעה", ומשולם בגין 91 הימים שלאחר מועד הפגיעה, בקיזוז אותם הימים בהם הנפגע עבד בפועל. דמי הפגיעה מחושבים על בסיס 75% משכרו החודשי ברוטו של הנפגע בשלושת החודשים שטרם הפגיעה.

במידה ולאחר חלוף פרק זמן זה, נבצר מהנפגע לשוב ולעסוק בעבודתו עקב הפגיעה שספג, יש באפשרותו להגיש בקשה להיות מוכר כנפגע תאונת עבודה, וזאת לידי המוסד לביטוח לאומי.

בעקבות הגשת הבקשה, הנפגע יזומן להתייצב בפני ועדה רפואית, אשר בוחנת את מידת הפגיעה בכושר השתכרותו, ובמידה ומצבו הרפואי מצדיק זאת, ייהנה ממענק כספי חד פעמי, או לחילופין מקצבת נפגעי עבודה המשולמת מדי חודש בחודשו, וזאת בהתאם להיקף הפגיעה, כפי שנקבע מטעם הוועדה הרפואית.

חיילי צה"ל

מסיבות שאין צורך להסבירן, חייל צה"ל, בין אם במהלך שירות סדיר ובין אם במהלך שירות מילואים, אשר במהלך שירותו הצבאי נגרמה לו פגיעת גוף, זכאי ליהנות מטיפול רפואי, אשר מסופק מטעם שירותי הרפואה בצה"ל. במידה ומדובר בפגיעה מתמשכת, החייל זכאי גם לחופשה רפואית, או להקלות שונות בתנאי השירות, לאורך המשך שירותו הצבאי.

בנוסף, ובמידה ועסקינן בפגיעה רפואית משמעותית, אשר הנזק הרפואי בגינה ילווה את הנפגע גם לאחר תום שירותו הצבאי, הרי שהנפגע זכאי להיות מוכר כ"נכה צה"ל", סטאטוס משפטי המקנה לו שורה ארוכה של הטבות, בתחומים שונים, וכן פיצוי כספי, אשר נקבע בהתאם לחומרת הפגיעה ולהשלכותיה הפרטניות.

לצורך מימוש זכות זו, על הנפגע להגיש, לא יאוחר מחלוף 3 שנים ממועד תום שירותו הצבאי (או שירות המילואים), תביעה להכרה בו כנכה צה"ל, וזאת על גבי טופס מיוחד, אשר ניתן להורדה מאתר האינטרנט של אגף השיקום. לטופס יש לצרף את מלוא המסמכים, המוכיחים מחד את היקף הפגיעה הרפואית, ומאידך את הקשר הישיר בין הפגיעה ובין שירותו הצבאי של הנפגע, שכן ללא הוכחת קשר ישיר מסוג זה, הנפגע לא יהא מוגדר כנכה צה"ל, ולא יזכה להטבות הנלוות לסטאטוס זה.

נפגעי פעולות איבה ופעולות טרור

למרבה הצער, גם בימינו, תושבי מדינת ישראל עודם חשופים לשורה ארוכה של סכנות ואיומים ביטחוניים מצד גורמי טרור שונים, הן בארץ והן מחוצה לה. חשוב לזכור בהקשר זה, כי כל תושב ישראלי, אשר נפגע באירוע טרור, וזאת בגין השתייכותו ללאום הישראלי או למדינת ישראל, זכאי ליהנות משורה ארוכה של הטבות, אשר מסופקות מטעם המוסד לביטוח לאומי, וזאת בהתאם לנוסח חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה התש"ל- 1970.

תושב ישראלי, אשר נפגע בפעולת איבה, זכאי בראש ובראשונה ליהנות ממימון כספי בגין הטיפולים הרפואיים להם הוא נזקק בעקבות הפגיעה, וזאת באמצעות תשלום ישיר למוסד הרפואי בו מאושפז הנפגע. עם זאת, מימון זה אינו ניתן בדיעבד, ולא מועבר ישירות לידיו של הנפגע, כי אם למוסד הרפואי המטפל ישירות.

במקרים רבים, נפגעי פעולות איבה נאלצים להתמודד עם נזקים רפואיים מתמשכים, אשר עלולים אף לפגוע משמעותית ביכולתם להמשיך ולהשתכר מעבודה, בין אם כתוצאה ישירה מהפגיעה שספגו ובין אם מנזקים נפשיים מתמשכים הנובעים ישירות ממנה.

במקרים מסוג זה, הנפגע זכאי גם לקבלת סיוע כספי, אשר מטרתו לפצותו בגין הפגיעה בכושר השתכרותו אשר נגרמה עקב מעורבותו באירוע. על מנת ליהנות מזכות זאת, על הנפגע להגיש בקשה מתאימה ישירות למוסד לביטוח לאומי, כאשר במקרים מסוימים, גם בני המשפחה עשויים ליהנות מהחזר הוצאות חלקי, אשר נגרמו עקב הפגיעה.

במידה וכתוצאה מהפגיעה, הנפגע סובל מנזק בריאותי מתמשך, הוא זכאי גם לקבלת קצבה חודשית, אשר נקבעת בהתאם למצבו הרפואי ולפגיעה בכושר השתכרותו. לצורך כך, על המבוטח לפנות למוסד לביטוח לאומי בבקשה לקצבת נכות, אשר יכולה להיקבע לפרק זמן מוגבל, או ללא הגבלת זמן, כתלות במידת ובהיקף הפגיעה.

דילוג לתוכן